שאלה
הרב שרלו שלום רב,
אני פונה אלייך ספצפית משום ההשתייכות לקהילת הכיפות הסרוגות של פתח תקווה.
אני בחור חילוני מאז ותמיד, נשוי לאשה דתייה לשעבר. אנו זוג כבר 9 שנים, מתוכם נשואים כ-3 שנים והורים לילד בן שנה ושמונה חודשים.
עד שהתחתנו, הוריה של אשתי לא הרשו לה להגיע לארוחות בערב שבת, מפאת הנסיעה מתל אביב לפתח תקווה ברכב. לא עזרו תחנונים כגון, "עדיף חלק מעונג שבת" או "הרצון לאכול עם המשפחה את ארוחת ערב השבת" וכו'.
מהיום שבו התארסנו, הוריה הרשו להגיע בחופשיות מוחלטת לארוחות השבת.
בראש השנה שעבר, תיכננו לאכול בערב החג עם משפחתי, ובסעודה שלמחרת, לאכול עם משפחתה של אשתי. כך נוכל להיות עם שתי המשפחות (שהרי במשפחתי אין סעודה ביום השני). כמה ימים קודם לכן, אמה של אשתי הודיעה לה בטלפון שלא נוכל להצטרף אליהם. מבחינתם הם מוכנים להתעלם מכך שאנחנו מגיעים ב"קצה" של ההתחלה של שבת, משום שהם מזמינים לארוחת ערב שבת, ו"מתעלמים" מכך שאנחנו מגיעים כשהשבת כבר נכנסה (אנחנו תמיד מגיעים ביחד עם חזרתם מבית הכנסת, ומאז הילד, אף משתמשים במעלית הבניין, עם עגלת התינוק וכו', כאשר הוריה נראים בסדר גמור עם כך). האב טוען, שהוא יכול להתעלם מכך שאנחנו מגיעים אליהם בתחילת השבת, אבל להגיע לסעודת שבת בצוהריים אי אפשר (לא ידענו את זה, עד שהנושא התעורר עקב ארוחה שנייה בראש השנה). העניין הוא, שבכל מקרה אנחנו תמיד חוזרים בנסיעה הביתה אחרי הארוחה, בין עם בערב שבת או בצוהריי שבת.
אני רואה את אשתי פשוט בוכה כבר כל השבועיים לפני החג, כי היא מרגישה מבודדת מכל אחיה ואחיותיה בחג בעקבות הוריה, ומהיחס ה"מורכב" או ה"שונה" באופן כללי לו אנחנו זוכים מאז חזרתה בשאלה, מבלי להכנס אליו, מכיוון שאני מתכוון להראות את השאלה והתשובה להוריה. זאת למרות האהבה העצומה וההערכה לכל העזרה מאמה עם הילד שלנו.
אני בתור חילוני מהצד, רואה זאת כהעמדת פנים, שאפשר להגיע בתחילתה של השבת, למרות שנוסעים בתוך השבת גם הולוך וגם חזור אך לא בצוהריים. לכן אני פונה לסמכות שמוכרת גם לי וגם להם, שאולי תוכל לגשר בין העולמות השונים, ולאפשר לאשתי, ולבן שלי, כן להיות נוכח גם בביתי (שהרי בו אין סעודה ביום שלמחרת) וגם אצל הוריה, ולראות את שתי האופציות של קיום החג.
תורדה רבה רבה מראש, בתקווה שיהיה פתרון ואני לא אצטרך לראות מהצד את אשתי עצובה,
תשובה
שלום וברכה
לנושא בו אתה עוסק שותפים מרכיבים רבים: העולם ההלכתי, העולם הרגשי והקיומי של ההורים, העולם הרגשי והקיומי של אשתך, ובוודאי נושאים נוספים כמו האווירה החברתית וכדו'.
זה לא פשוט, וצריך לנהל את הדרך בין כל המרכיבים.
העמדה המקובלת מבחינה הלכתית היא אכן העמדה שמיוצגת על ידי ההורים של אשתך. לאמור: מזמינים לליל שבת ומעניקים את האפשרות להישאר לכל השבת. אם הזוג (במקרה זה – אתם) מחליט לא להישאר לכל השבת – זה עניינו, אולם אנו כמשפחה דתית לא מעוניינים להיות שותפים לחילול שבת שאנו יוזמים (אם אנו מזמינים בצהרי היום). אין זו העמדת פנים, אלא בדיוק להפך: הכרעה חיובית להזמין גם את מי שאינו שומר תורה ומצוות ולכבדו, ובד בבד לכבד מאוד את התורה ואת עצמנו, ולהכריע כי אנו לא מעוניינים להיות קשורים לחילול שבת יזום.
במקרה שלכם הנושא מורכב יותר, כי אין מדובר בהזמנת אדם זר, אלא בילד, וישנם שיקולים שאפשר לשקול במקרה זה. מה שאני מציע הוא לעודד את ההורים של אשתך לפנות לרב המקומי ולהתייעץ איתו על המקרה הספציפי הזה.
כל טוב ושנה טובה ומתוקה