שאלה
יש לי בעיה די מוזרה....פשוט אין לי כח!! זה לא משו פיזי אלא יותר משו רוחני..נגיד כשאני צריכה לקום בבוקר אני יודעת שזה חשוב והכל אבל פשוט אין לי כח לקום לעוד יום לימודים מפרך וכשאניקמה (באיחור בדרך כלל) אז אין לי כח להיכנס לשיעורים ואם אני נכנסת- אז אני ישנה או לא מתרכזת בשיעור. אין לי מוטיבציה ללמוד!אני פשוט לא מסוגת! אני בכיתה י' וברוך ה' הציונים שלי די בסדר...אבל מבחינת האולפנה אני לא בסדר שאני לא נמצאת אףפעם...יש לכם רעיון איך לתת לי מוטיבציה? שיהיה לי כח לקום בבוקר עם חיוך ושיר על השפתים? (הגדרה של שמחה לפי יוסף בן דוד..)אני יודה לכם מאוד אם תוכל לעזור לי במשו! ובבקשה כמה שיותר מהר כי תמיד עונים לי אחרי כמה חודשים כשזה כבר לא אקטואלי..תודה מראש=)
תשובה
שלום לך,
ההרגל בעצלות מקבע אותך במקומך.
אם תתחילי להזדרז, ותתמידי אזי זה יהיה טבעך,
לגבי הקימה בשמחה , אם רק היית מבינה איזה מתנה נפלאה זה לקום בריא בבוקר ... להיות מסוגל לקיים מצוות .. להביא שמחה לסןבבים אותך , להורייך..
בברכה,
אריאל פריש