איך מתמודדים?

שלום יקרה.

שאלת שאלה נבונה מאוד.
איך אני, שכנראה לא הייתי בקשרים עם גברים בחיי, לא בטוחה איך מדברים איתם, מה אומרים, איך אומרים.... איך מתחילים עם זה בכלל?

אז התשובה היא: לאט לאט.
אדם צריך למצוא את עצמו בתהליך החיפוש הזה. את ל מחפשת רק בן זוג, את גם קצת מחפשת את עצמך. עם מי תרצי לחלוק את חייך, איך יראה ביתך? חינוך ילדים? מי את בתוך זוגיות? מה יש לך לתת? מה תרצי לקבל? אלו שאלות מורכבות מאוד אבל הן אלו שעליהן צריך לענות תוך כדי ההתנהלות בקשר זוגי.

אני הייתי מנסה למפות לי בראש את השאלות בנ"ל ולחשוב היטב מה אני מחפשת. כלומר לאיזה הצעות להגיד "כן". למשל- בחור לומד? עובד? שניהם? איזו שהכלה חשובה לי? מה הרמה הדתית שחשובה לי? האם יש דברים קריטיים אחרים שמהווים עבורי שיקול מרכזי?
תוכלי לשוחח על הנושאים הללו עם אמא, מדריכה או רב/נית עליהן את סומכת שהם מכירים אותך וידעו לעזור לך לענות על השאלות המורכבות הללו.
אח"כ? קצת מנסים. פוגשים בחור ראשון. מגששים, שואלים, בודקת את עצמך- איך אני מרגישה? קשה לי לשוחח את השיחה הקלה הנדרשת בפגישות ראשונות עם מישהו שאני לא מכירה?
האמון נבנה בשלבים כמו עם חברה. לא ישר משתפים ברזי ליבנו. משתפים כשמרגישים ביטחון באדם שמולך. שנוצר קשר שמאפשר גילוי לב. אפשר לעשות "ניסוי וטעיה" - לגלות חלק, לבדוק איך זה גורם לי ולו להרגיש. האם אני מרגישה בנוח?

פרידה היא דבר מאוד לא נעים. בייחוד כשאחד מהצדדים כן מעוניין להמשיך בקשר. אם שניכם יודעים בוודאות שזה לא זה מיד- אין בעיה כי זה הדדי.
הבעיה נוצרת אם מישהו אחד מעוניין וזה שמולו לא.
אם את זו שמרגישה שלא מתאים- חשוב מאד להיות גלויי לב ולא להשאיר את הצד השני בערפל. לומר בגילוי לב ובנחמדות- אתה נחמד ואולי עוד כמה מחמאות... אבל לי זה לא מתאים ואני מאחלת בהצלחה. טעות גדולה היא להמשיך בקשר רק כי לא נעים לסיים אותו.
זו טעות כי סופו של תהליך כזה הוא לפגוע יותר בצד השני שמעוניין ומקבל מסר מכך שאת ממשיכה שאת מעוניינת גם כן.

אם מישהו לא מעוניין בך ואילו את היית רוצה להמשיך- זה לא נעים גם, אבל חשוב לומר לעצמך שעדיף ככה. עדיף להיות עם מישהו שירצה בך מאוד ולא יתנדנד. גם אם הוא נראה מושלם ומתאים ועורר בך רגש.

אנחנו לא יויו?
לפעמים תהליך הפגישות יכול להראות קצת יויו. לפעמים פוגשים מישהו מתאים ולא הולך, ולפעמים מישהו ממש לא מתאים וזה מייאש. לפעמים נפגעים ולפעמים לצערנו גם פוגעים.
החשוב בכל התהליך הזה הוא מה ששנוא עליך לא צעשה לחברך. לנהוג בכבוד בכל אדם, לא לעשות משהו שלא היית רוצה שיעשו לך, ולהאמין מאוד.
ולשמור על מצב רוח טוב וחיוך.
אנשים אוהבים אנשים שמשרים אוירה של שמחה ורוגע. תחשבי על עצמך בסיטואציה כזו: את מי היית רוצה לפגוש? איזה סוג אדם? איך היית רוצה שהוא ינהג?
כך גם את. בכבוד, בחיבה, באמון ובשמחה.
גילוי הלב יבוא עם הזמן ובמנות שאת תאפשרי לזה לקרות. חייבים לתת קצת אמון והרבה סבלנות כדי שזה יצליח.

נשמח לשמוע עצות נוספות מגולשים !

בהצלחה,
שלומציון