איך מחנכים לתפילה?

בס"ד


ראשית שמחתי לשמוע שהמאמרים והשו"תים חיזקו אצלך עמדות בקשר לנושאים בהדרכה. לעניין שאלתך כותב האדמו"ר מסלונים בספרו נתיב החינוך ע"מ פ"ט:

"ויסוד גדול בחינוך הוא לדבר ולשוחח, ולא להרפות אף כאשר נדמה שהילד אינו שומע כלל. טבעו של הילד הוא שכאשר מדברים עמו נדמה שאין הדברים עושים עליו רושם וכאילו מדברים אל הקיר, ויש את ההרגשה שחבל על הדיבורים. אך האמת היא שילדים שומעים הכל, על המקום לא רואים את זה אך במשך הזמן רואים את פירות ההשפעה המתחלחלת בהם. ובעניין זה איתא בספר "באר מים חיים" על מאמר חז"ל: מעולם לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי". פירוש, כאשר אמרתי מוסר מעולם לא חזרתי לאחורי לבדוק איזו השפעה הייתה לזה השומע, התפקיד של מחנך הוא להגיד, ובסופו של דבר אבנים שחקו מים" (עד כאן דבריו הקדושים).

א. לפי הדברים האלו ברור שעליך להמשיך ולהתמיד ואף אם נראה שאין לדבר השפעה תדעי נאמנה שהדברים בוודאי משפיעים וחודרים.

ב. יכול להיות שבאמת בנוסף למה ששוחחת איתם המציאות מראה שיש להעמיק יותר, בין בבירור של עניין התפילה ובין בדוגמא האישית.

ג. תתפללי על כך שהרי כמובן את יודעת מהי כוחה של תפילה.

ד. תנסי שיטה חדשה. לדבר על כאב כלשהוא. נאמר "פיגועים" ואחר כך לבקש מהם לחבר תפילה על העניין הזה. על היתומים, על מניעת פיגועים, על שכל לראש הממשלה, על תשובה של אומות העולם וכו'. תפילה בנוסח שלהם שיחברו ומכל התפילות הללו תחברו תפילה אחת או כמה תפילות, ותאמרו אותם יחד.

ויהי רצון שתפילותייך ישאו פירות . . .