שאל את הרב

איך מחזירים שם טוב לעצמי?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 09/09/11 12:51 י באלול התשעא

שאלה

שלום.

תמיד הייתי נקראת "הילדה הטובה" של הכתה.ולאחרונה נהיה לי שם של ילדה הרבה יותר פתוחה(-אני לומדת במקום מאד "סגור וחזק").וקצת בנות יודעות עלי כל מיני סיפורים נכונים שנכשלתי בהם,אך ב"ה התרוממתי,"השתדרגתי" והתחזקתיוכיום אני ממש לא נוהגת כך...מה לעשות כדי להחזיר לעצמי את השם הטוב?-שהרי שמועה רעה,קשה כ"כ כ"כ לשנותה...מה לעשות?

תשובה

שלום מקסימה,

אני מרגישה שאני חייבת לפתוח בכך שההודעה שלך מאד נגעה בי והרצון שלך נראה לי כל כך טבעי.
את מתארת כאן תהליך שעשית עם עצמך, ואם אני כותבת לך תשובה יומיים לפני יום כיפור, אין זמן טוב מכך לטפוח לך על השכם - אשרייך ממש.
השינוי שעשית, ההתחזקות, העליה ברוחניות – לא מובנים מאליהם כלל וכל הכבוד שמצאת בתוכך את הכוחות והרצון לעשותם ולהוציאם אל הפועל. רק על כך, בא לי לחבק אותך :)
ישר כוחך שזכית לתשובה אמיתית. בע"ה שחילך יהא לאורייתא תמיד.


לשאלתך,

שם של אדם הוא באמת דבר שהולך לפניו, מסוף העולם ועד סופו.
ושם טוב? "טוב שם טוב משמן טוב".
ואיך נוצר שם טוב? מתוך הערכה של האדם לעצמו ושל הזולת לאדם, לפועלו, למעשיו, לתכונות אישיותו.

יקרה,
כאמור, אין עת יותר הולמת מלהזכיר שאין אדם ללא נפילות רוחניות וללא התמודדויות.
"שבע יפול צדיק וקם" – צדיק! מה אנחנו נאמר?
רק מה, יש אנשים יותר פתוחים וכנים, שמעשיהם יותר גלויים לאחרים (בין אם כי הם משתפים יותר ובין אם כי מעשיהם היו גלויים לעיני האחרים) ולכן כשהם חושפים את צדדיהם ה"פחות יפים" או כדברייך פתוחים ועוד במקום סגור, אז יש חשש שתתקבע כך דמותם.

אולם, ראי, רק אירועים קיצוניים, כדוגמת פשיעה ח"ו, מכתימים של אדם בצורה שמאד קשה אח"כ לנקותה. לעומת זאת, אירועים והתנהלות בחיים, ובייחוד בשלב ההתבגרות, נתפשים כדבר בר חלוף. אז אולי בסמוך לאירוע אנשים נוטים להסתכל על ההתנהגות כקלוקלת או לא ראויה, אך עם הזמן (וזמן משכיח הרבה צרות) יש לסביבה פחות ופחות עניין להזכר ולהזכיר זאת.

לא בכדי אמרתי שם נוצר ומן היצירה הזאת יש תקוה גדולה שתמיד אפשר לשנות, ואת כבר מצויה בתהליך הזה.
כך שהרצון המדויק לא צריך לעניות דעתי להיות "החזרת" השם הקודם, אלא לבנות "שם חדש" טוב יותר, בוגר יותר, בשל יותר, מודע יותר. לנסות להחזיר את זה שהיה, לעתים מדובר במלחמה אבודה מראש שמסבה הרבה תסכול ומכאוב לב. לעומת זאת, תהליך של יצירה, בנייה, התחדשות מעודדים תחושות סיפוק והערכת העצמי וכן הערכה מצד החברה.

אם פתחת בתהליך טוב ותתמידי בו, אנשים באופן טבעי יזנחו את שהיה (בייחוד שוב כאמור אם מדובר במעללי נעורים ולא בדברים נוראיים וגדולים) ויראו בך את מי שאת היום. מילות הקסם הן התמדה ורצון טוב להמשיך בדרך.

ועוד נקודה לי לך – תחשבי עם עצמך מה הן הנקודות הטובות שלך, מה היו הנקודות הטובות שלך אז ואיך הן פוגשות אותך היום, תחזקי אותן לעצמך. את צריכה להתהלך בעולם בתחושה שאת אדם טוב, שמעשייך טובים, שיש לך מה להציע לחברה ולאנשים שאיתך בקשר. תדמית היא דבר שנבנה ובניגוד אולי למחשבה, שהיא כביכול תלויה רק בחברה, לא כך הוא. היא הרבה תלויה באיך האדם קודם כל תופס את עצמו ואת התנהגותו, מעשיו ומידותיו וכן איך הוא משקף אותן החוצה.


התהליך הזה לא אורך יום ולא יומיים. צריך לתת לעצמנו את הזמן לבנות ולהבנות ובמקביל גם לסביבה להכיר אותנו על חלקינו הישנים והיפים, על חלקינו החדשים והנאים וגם על חלקינו הפחות מוארים. ולכולנו, ללא צל של ספק, יש כאלה וכל סוד הקסם ביצירת קשר ובהערכה בין שני אנשים הוא לדעת את המעלות והסגולות ואת החסרונות ועדיין להוקיר, לאהוב, לכבד.

תסתכלי על עצמך במראה. תחייכי. תאהבי את מי שמביטה אלייך מן ההשתקפות.
תגידי לעצמך מילים טובות. תמצאי בך את התכונות שאת אוהבת.
תזכירי לעצמך גם מה עוד את רוצה לתקן ולאן את שואפת להגיע.
ערב יום כיפור הוא זמן מצוין לעצמנו לסלוח.
לסלוח על מה שהיה, למחול על המעשים, לנקות את הלב ואת חדריו ולהכנס אל היום הקדוש כשאנחנו בתחושת נקיון, בתחושה שאנו שבים לבוראינו ולעצמנו.

והאמיני לי, מהמעט שכתבת, את נשמעת בן אדם שרוצים להיות במחיצתו.


שאי חן וחסד טוב בעיני אלוקים ואדם, ובע"ה הרבה ברכה ואור וחתימה טובה לך, למשפחתך ולעם ישראל כולו.
אם תרגישי צורך להמשיך להתייעץ, מוזמנת בשמחה רבה.
נעמה
naamonet81@gmail.com

כתבות נוספות