איך מוחקים את המראות מהראש?

שלום שואלת יקרה

את יודעת, השאלה שלך ממש גרמה לי צמרמורת. היא פשוטה וברורה: עשיתי משהו לא בסדר זה הרחיק אותי מהקדוש ברוך הוא, לא טוב לי הריחוק הזה ואני רוצה לחזור. כל כך פשוט וכל כך אמיתי. אשרייך!

הבעיה היא שהדרך חזור עושה רושם כאילו היא הלכה לאיבוד...

אז דעי שזה שהתחלת לחפש אותה זו כבר התחלה טובה. זה שהבנת שהתרחקת זה מצוין! הא"ב של ניווטים זה לדעת איפה אתה. מכאן העבודה כבר יותר קלה.

יותר קלה, אבל עדיין לא ממש קלה.

אני לא מכירה שום פתרונות קסם.

אני יודעת שהיצר הרע מאוד אוהב שאנחנו נופלים לייאוש. אם נמשיך לרגע את המשל של הניווט, אז היצר הרע ממש רוצה שנאמין שזהו, אנחנו בשומקום כזה שאפילו לא מופיע על המפה ובחיים לא נמצא את הדרך הביתה, ככה שהגיע הזמן שנלמד לחיות כמו שחיים בג'ונגל.

אסור להאמין לו! פשוט א-ס-ו-ר-!-!-!

יש כלל חשוב שלימדו אותי בקורס ניווט: הלכת לאיבוד (או לפחות נדמה לך שהלכת לאיבוד) כדאי לחפש מקום גבוה לעלות עליו, אם תראה את הסביבה מלמעלה ייתכן שיהיו נקודות שתזהה ובעזרתן תוכל לחשב את המיקום שלך...
גם חז"ל ממליצים לנו על משהו דומה: משתלט עליך יצר הרע? משכהו לבית המדרש. שם אפשר להיזכר מי אתה באמת.

מאוד קשה לנו למחוק תמונות מהראש, הם תמיד יישארו באיזושהי פינה... מה שאפשר לעשות זה למלא את הראש בתוכן אחר, שלא ישאיר למראות האלה כמעט מקום. אני מניחה שבהתחלה זה יהיה קשה. הן יצוצו שוב ושוב, וינסו להגיד לך שזהו, שאת אבודה, ולעולם לא תצליחי למחוק אותן... התרחקת כל כך, ואין דרך חזרה... אבל את אל תקשיבי להן!!!. הן שליחות של היצר הרע. תשתדלי להתעסק במשהו אחר, כזה שלא ייתן לך לשקוע במראות האלה. (החל בספרי קודש, וכלה בתרגילים מתוסבכים במתמטיקה וכל מה שיכול להסיח את הדעת ממה שאת לא רוצה לחשוב עליו. כל עוד הדבר הזה לא מזיק, והוא תופס את רוב הראש – כדאי להשתמש בו!). כל פעם שהתחלת להיזכר במראות האלה, והצלחת להסיח את הדעת מהן, תשמחי! עמדת בניסיון, זו תשובה אמיתית!

וחשוב גם שתזכרי שתמיד יש נפילות. אנחנו בני אדם, לא מלאכים. למלאך אין יצר רע. הוא עושה בדיוק מה שהקב"ה אומר לו. אבל בזה הוא גם בדיוק כמו אבן, גם היא עושה בדיוק מה שהקב"ה אמר לה, וזה פשוט להיות אבן. זה גם פשוט להיות מלאך. אם בורא עולם ברא אותך כך.
אנחנו לעומת זאת לא מלאכים ולא אבנים. אנחנו בני אדם. אנחנו נופלים לפעמים. חשוב לדעת לקום. לא להתייאש מהנפילות! הקדוש ברוך הוא ברא אותנו ככה, כי הוא רוצה שנתקרב אליו...

אני מצרפת פה כמה קישורים שמצאתי בנושא: מקווה שיהיו לך לעזר:

http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=179910

http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=161467

http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=153542

ואם את רוצה עוד לשאול או להתייעץ איתי, או לחדד את השאלה, אני פה במייל: renanaro@gmail.con

ואת יודעת, לפעמים אני מדמיינת לעצמי מבוך ארוך ומלא מכשולים, ומישהו טוב יושב שם באמצע, בנקודה גבוה ופשוט מסתכל עלינו בחיבה, מלווה אותנו בדרכנו. כואב על נפילות שלנו, ושמח כשאנחנו מתגברים. לא, הוא לא מדבר אלינו, כי הוא יודע שלא נהיה מסוגלים לקלוט את דיבורו, אבל הוא עוקב אחרינו, מסתכל איך אנחנו מנסים להגיע אליו, ושולח לנו עזרה. לפעמים העזרה הזו נראית כמו מכשול, כנראה היא נועדה לחשל אותנו, שנמשיך ללכת, בכל הכח! דבקים במטרה שלנו, להגיע אליו!

שואלת יקרה, הימים עכשיו ימי רחמים וסליחות. הקדוש ברוך הוא כאן וקרוב אלייך. גם הוא מתגעגע. הימים האלה יש בהם סגולה לחזרה בתשובה. הקדוש ברוך הוא תמיד עוזר, אבל בימים אלה הוא עוזר במיוחד!

המון הצלחה בדרך!
ושנה טובה ומרוממת!
רננה