שאלה
יצא לי להתכתב עם אדם מחו"ל שאמר שהוא מאמין באלוקים, אבל אין לו דת (הוא לא יהודי, אני מניחה שהוריו נוצרים או קתולים)
ברור שהוא טועה ואי אפשר לחיות בלי דת כי האדם נוצר למטרה מסויימת, אבל איך מסבירים את זה? אשמח לקבל עזרה :)
תשובה
שלום וברכה,
להסביר ולהוכיח אמונה - באמת שאי אפשר.
כל טיעון שכלי שתעלי (ויש כאלו שהם אשפים בזה) - אפשר לפרוך ולבטל. הפילוסוף קאנט כתב לפני כמאה שנים ספר ובו דחה עשרות ראיות של אנשי דת. אמרו שהוא אפיקורס וכופר, אך הוא פעל מתוך מחשבה עליונה ותפיסה אמונית עמוקה שזו קטנות לתפוס בורא עליון בשכל אנושי מוגבל - הוא אכן צודק! אי אפשר לבנות אמונה על הוכחה שכלית מבריקה שיתכן שמחר בבוקר מישהו יצליח לשלול.
כך גם במובן הרגשי - רגש הוא דבר אישי ואי אפשר להעבירו הלאה. מה שאת מרגישה, את האלוקות ונפלאותיה - אני איני מרגיש. זהו טיבו של הרגש, הוא אישי, וחולף.
האמונה איננה שכל ואיננה רגש.
[אמונה היא הקשר הקיים בין רבש"ע לאדם], קשר שלא אנחנו יצרנו ובנינו, אלא הקב"ה "התחבר" אלינו, יצר קשר הפונה ממנו אלינו.
עכשיו, אחרי שאנחנו יודעים שהקשר כבר קיים - צריך למצוא אותו, לראות איפה הוא מסתתר. כמו חלון מכוסה בבוץ המסתיר ומונע מן האור לחדור פנימה, אך כשנסיר את הלכלוך - האור (שהיה קיים תמיד) יפרוץ פנימה. גם לפני כן היה חלון - אבל הוא היה סתום.
[האמונה - הקשר לרבש"ע הוא דבר שקיים בכל יהודי], צריך לשמור עליו שלא יטשטש ולא יתכסה בלכלוך, ואם צריך - גם לנקות היטב, [וממילא הקשר יתגלה אלינו].
אפשר להעזר בבירורים שכליים ובעבודה רגשית על מנת "לנקות" את הלכלוך, להסיר את המחיצות שמעמעמות את האור - להתמודד מול שאלות וקושיות אמוניות (אבולוציה, שואה, טעמי מצוות וכדו´), להקפיד על קיום מצוות עשה ועל הימנעות מעברות, ללמוד איך להתפלל, לאהוב כל אדם מישראל ועוד ועוד "מחיצות" הדורשות טיפול מיוחד, כל אחת לפי עניינה ודרך הסרתה.
ככל שמצליחים "להסיר מחיצה" - כך מאמינים יותר.
[לא צריך לשכנע ולהוכיח למישהו שצריך להאמין - צריך לעזור לו (ולעצמנו) להוריד את המחיצות שלו!]
עד כאן הקדמה. היא נוגעת יותר לנו, ופחות לאחרים, כמו אותו ´אינו יהודי´ שהכרת. לגוי אין צורך בדת "אקטיבית" של עבודת ה´, אלא בהימנעות מעבודה זרה, להכיר באלוקות המשגיחה בעולם, במיוחדותו של עם ישראל, ולקיים את חובותיו כאדם המפתח את העולם ומחוייב לפי מעלתו ומקומו בבריאה ב-7 מצוות בלבד שנצטוו בני נח. עליו להקפיד שלא להרוס וישנה פחות הדגשה על הבניה וההתרוממות השייכת יותר לעם ישראל מתוך אחריותו העולמית.
יש מטרה כללית לכל אדם: לקדם את העולם - "לעובדה ולשומרה", כפי שנצטווה אדם הראשון.
ליהודי - ישנן מטרות יותר מוגדרות, שליחות וייעוד ספציפי שלשמו נשלח לעולם וכל חייו הוא עמל לגלות ["מה חובתו בעולמו"] (הקדמת ה´מסילת ישרים´) - מהו הייעוד שלשמו נברא בתקופה מסוימת, עם כוחות כאלו דוקא, גדל במשפחה ובחברה כלשהי, ועליו לדעת שאין אחר שיעשה שליחות זו אם ימעל הוא בתפקידו.
(ראי על כך בתפילת יו"כ בעולת ראיה- https://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=1238 וב"קדיש אחר מיטתן של הרוגי מלכות" של ש"י עגנון).
האם יש אמונה ללא דת? "דת" משמעותה חוק ("ואת דתי המלך אינם עושים"-מתוך מגילת אסתר). כל אדם שומר חוק - הוא אדם "דתי", גם אם את החוק חוקקה ממשלת פרס. בכל דת ישנה מערכת חוקים ומצוות, המבטאת ומוציאה לפועל את האמונה הפנימית-הנפשית, דוקא בדרכים מסוימות כאלו ולא אחרות. ישנן מצוות ודתות שהן ´מעשי ידי אדם´, ולעומתן- מצוות שנתנו מבורא העולם.
אדם ה"מאמין בלב" אינו מחויב לשום דבר. היום הוא כאן, מחר שם. ללא ביטוי מעשי - אין משמעות לעולם המופשט שבו הוא מתהדר.
[אם אתה מאמין - יש לכך השלכות בעולם המעשה שלך!]
אפשר בהחלט לכוון כל אדם (גם מי שאינו יהודי) לדרכו הראויה, אבל דומני שכרגע הכוחות צריכים להיות מושקעים [במציאת עצמנו] - האני הפרטי שלך, האני הלאומי-ישראלי שלנו, ומתוך הבירורים הללו נגיע גם למציאת המקום של שאר אומות העולם שמסביבנו, ואח"כ גם למציאת מקומו של כל יצור בבריאה כולה (מכירה את הסיפור על דוד "שלא יודע" למה צריך את העכביש בעולם, עד שהוא זקוק לו בהיותו במערה בבורחו משאול? - רמז לעולם עתידי שבו גם לעכביש הקטן יש מקום ותפקיד).
בכל אופן, העבודה רבה, והבירור האישי של כל אחד עם עצמו ועם המעגלים שסביבו בודאי יקדמו את כולנו קדימה.
בברכה ובהצלחה
אמיר
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם