שאלה
אני יודעת שזאת שאלה כללית וקשה, ולא יספיקו השורות בשבילה.
אבל..פשוט בזמן האחרון אני מרגישה רצון עצום כזה להשתנות.לאחד כבר את כל הכוחות שבי.
מתי? מתי אני אחשוב וארגיש ואדבר ואכתוב את אותו הדבר??
אתה מבין את השאלה?
אני מרגישה שאני חיה על כמה קווים, שיש בי כל כך הרבה שקר.צביעות.
שהלב שלי לא טהור לתכלית האחת.
וכואב לי שזה ככה.שאני לא מצליחה לחבר את הכל, שכל כך הרבה דברים נעשים מתוך אינטרסים או מה שזה לא יהיה..לא מלב טהור.
ובא לי לבכות כשאני כותבת את זה, אבל אפילו עכשיו אני מפקפקת אם הדמעות האלה אמיתיות..
כל הזמן בוחנת את עצמי, ומכאיבה לעצמי שאני לא מספיק אמיתית.שאני סתם מזייפת תחושות ומחשבות.
אני מרגישה שאני חייבת להתחיל מחדש.
להתפלל מחדש.להתחבר מחדש.
זה החיים שלי.אני לא יכולה לבחור להעביר אותם ככה.בלי משמעות אמיתית.
ולא אכפת לי שאני נחשבת "דתיה" ובחורה חושבת ולא יודעת מה..
כי ביני לביני אני יודעת.אני יודעת שאני רחוקה מה'.
תשובה
בס"ד
סיוון תשס"ד
ליאת היקרה,
אל תחששי. את בדרך הנכונה.
1. אחדות הרוחניות
אכן, שאיפתך לאחוד כוחותייך אל התכלית האחת האמיתית הנכספת, נכונה היא וטובה מאד מאד.
"..צריכים לשום לב לאחדות הרוחניות, דהיינו שהשכל יהיה משפיע ישר על הרגש, והרגש על הדמיון, והדמיון על הפעולות." (אורות הקודש, א' עמ' רמז').
השאיפה לאיחוד הכוחות, לסידורם בהרמוניה, בהתאמה מלאה, אלוקית היא, ואשרייך שדופקת היא בחדרי ליבך בכל עוז. אך עלייך לטפל בה נכון, על מנת שתוכלי לתרגם שאיפה עזה זו, לכח חיובי של התקדמות ועליה.
2. החיובי שבכאב
אכן, כאבך על הזיוף וחסרונה של האמת, דבר טוב הוא בעיקרו. בספר אורות התשובה (פרק ח'), עוסק הרב קוק בכאב זה, בצורה מפורטת ביותר. לדוגמא –
"המכאובים הגדולים התוקפים את הנפש על ידי רעיון התשובה.. אין התוכן הפנימי שלהם כי אם יסורים עצמיים, שהנשמה נכוית בהם מפני שהחטא מכאיב אותה, שהוא נגד כל תנאי חייה.."
אך, שימי לב על גישתו החיובית של הרב קוק לכאב הנלוה לתשובה –
"..ואלה היסורים בעצמם הם ממרקים אותה. והאדם המכיר בהכרה פנימית את האוצר הטוב המונח בתוכיותם של יסורים אלו, הוא מקבל אותם באהבה גמורה ודעתו מתישבת בהם.."
כלומר, תחושת החסרון, חוסר ההרמוניה הפנימית, הכאב על חסרון השלימות, הוא עצמו מקדם אותנו אל המטרה של אחדות רוחנית פנימית, של התנקות מהזיוף ומהשקר. אבל צריך גם להיזהר.
3. הזהירות מהכאב
"תשוקת הצדק והנטיה המוסרית, כשהיא מתגברת הרבה בליבו של אדם, מתהפכת היא לפעמים למין מחלה שמאבדת טובה רבה, כשהיא מנקרת תמיד בתוכיות ההרגשות, ומוצאת פגמים במהלך המוסרי, ומאיימת על האדם יותר מדאי, עד שהיא עומדת כמסך מבדיל לפניו בינו ובין אור ד', הזורח בתוך שמחת הנפש." (שמונה קבצים, א', נא').
אסור להגזים. ביקורת עצמית מוגזמת יכולה להפוך לרועץ ח"ו, ולהפריע לך, בנסיונותייך להתקדם, להיות טובה יותר. חדשה.
כיצד מרגיעים את הכאב?
4. הרגעת הכאב
הכאב נרגע כשמבינים שהאדם אינו יצור של שלמות מוחלטת. לא נבראנו כאלה. האדם הוא יצור ששואף ומתקדם ללא הרף, ובכל כוחותיו לעבר השלמות המוחלטת. זוהי שלימות וצורתו הטבעית, הנכונה, והבריאה של האדם.
"מבלעדי מחשבת התשובה, מנוחתה ובטחונה, לא יוכל האדם למצוא מנוח, והחיים הרוחניים לא יוכלו להתפתח בעולם. החוש המוסרי תובע מהאדם את הצדק והטוב, את השלמות. והשלמות המוסרית כמה רחוקה היא מהאדם להגשימה בפועל, וכמה כוחו חלש לכוון מעשיו אל הטוהר של אידיאל הצדק הגמור, ואיך ישאף אל מה שאיננו ביכולתו כלל?!
לזאת התשובה היא טבעית לאדם, והיא משלימתו. אם האדם עלול תמיד למכשול, להיות פוגם בצדק ובמוסר, אין זה פוגם את שלמותו, מאחר שעיקר יסוד השלמות שלו, היא העריגה והחפץ הקבוע אל השלמות, והחפץ הוא הוא יסוד התשובה.." (אורות התשובה, ה', ו') .
קחי בחשבון, שהרצון והציור הרוחני, מהיר בהרבה יותר מהתנועה המעשית והתכנים הטבעיים שבטבע הגוף והנפש (אורות התשובה, יג' י'). על כן, צריך לדעת שזו דרכו של עולם. אנו רוצים גבוה מאד, ולא מפסיקים לרצות גבוה, לוקח לנו הרבה יותר זמן לממש את זה בעולם המעשי. זו דרכו של עולם.
לא להיבהל, לא להילחץ. לעבוד.
5. לצאת לדרך חדשה
יצא עכשיו ספר חדש של הרב קוק לרגל 100 שנה לעלייתו ארצה. שם יש פיסקה שמעולם עוד לא פורסמה, ואני חושב שהיא מתאימה בדיוק למצבך.
"הרבה פעמים אין אדם מוצא קורת רוח מעצמו, והוא מלא תביעות על נפשו. וסיבת הדבר אינה כי אם מפני שהוא צריך להוליד רעיון כללי חדש, שירומם את ערך הכרתו הכללית, ומוסרו בכלל, למעלה יותר רוממה ממה שהוא עומד עליו. ולא יוכל אז להשביר צמאונו על ידי מה שיוסיף איזה פרטים מהטוב והשלימות, כי אם צריך להתגבר בעז ד', לסול לו נתיבה חדשה, יותר מעולה ויותר קדושה בלבבו."
התגברי בעוז ד'. את לא רוצה רק תוספת קטנה. את רוצה שינוי מהותי. יפה. אך עלייך לעשות משהו בשביל כך. לכי ללמוד אמונה, מאנשים נאמנים. בעדיפות לספר אורות התשובה בשלב ראשון. הכירי את עצמך באופן פנימי יותר, גבוה יותר. אם את דתיה, יש היום הרבה מאד מדרשות לנשים, טובות מאד. מדרשת אביב לדוגמא, בתל אביב. אם את בתהליך תשובה, את יכולה לבוא לראש יהודי.
ויחד עם זאת, אל תשקעי במוסר הלקאתי מוגזם!! זה ישיג בסופו של דבר את המטרה ההפוכה!!
לכי ללמוד, והתקדמי, בסבלנות, שליבה אחר שליבה, יתכן שתזכי גם לקפיצות הדרך, אבל אל תסמכי על כך.
בהצלחה,
יצחק חי זאגא
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם