שאלה
שלום כבוד הרב!
אני נערה דתיה לאומית בת 15.
עד לא ממזמן היה לי חבר, ונפרדתי ממנו כי זה באמת הרגיש לי לא נכון.
אני ממש מצחרטת שנפלתי, ואני לא יודעת איך לכפר על זה.
אני מרגישה שממש עשיתי טעות גדולה, וכמה שפעם חשבתי שזה בסדר גמור, ואין שום בעיה, זה בכל זאת מרגיש לא נכון.
שמרנו נגיעה כל הזמן ב"ה. בזה לא נפלנו.
אבל זה עדיין מרגיש רע..
איך אני יוצאת מזה גדולה יותר?
איך אני עולה מזה?
איך אני מכפרת על זה?
תודה רבה מראש!
תשובה
לשואלת שלום רב.
קודם כל אני שמח לקרוא שלא נפלתם מעבר לזה. זה לא פשוט ורבים הנכשלים. לכן קודם כל את צריכה לשמוח, ולדעת שאת אכן מסוגלת להתמודד ולתקן את עצמך.
את אכן צודקת. "חברות" בגיל הזה אינה ראויה. זה אינו גיל שבו את עומדת לפני חתונה, ולכן אין זה ראוי להתחיל בו עם "חברות". הנסיונות קשים ומצד שני בד"כ זה לא זה, ואינו מחזיק מעמד. לכן ראוי להתרחק מזה, כפי שאכן עשית.
אם כן מה לעשות עכשיו?
א. ללמוד הלכות צניעות (לבוש, נגיעה, ייחוד, התנהגות ושאר הלכות צניעות). וכן לקרוא על כך ברמה הרוחנית, מה הרעיון העומד בבסיס הצניעות וכו'.
ב. ללמוד מהנסיון. אם מרגישים שמתחיל להתפתח משהו עם בן, להתרחק ולנתק מגע, על מנת שלא יתפתחו רגשות מבלבלים.
תשובה מהותה להפסיק לעשות ולקבל על עצמי לא לשוב לכך בעתיד. לכן אם את אכן השתנית, זהו התיקון האמיתי ואת כבר יצאת יותר גדולה.
בברכה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם