שאלה
חניכים ושאלות באמונה.
לכבוד הרב שלום.
אני מדריך כבר כשלוש שנים, ב"ה חניכי כבר בכיתה ט' והם התחילו לשאול שאלות באמונה,שבעיני זהו דבר חשוב ביותר.
אך עומדות בפני שתי בעיות עקריות:
א)עולם המושגים שלנו שונה, בכדי שהם יבינו מה אני רוצה לומר להם צריך לימוד אמונה מסודר, בכדי לברר מושגים רבים.
ב) השאלות שלהם לא גורמות להם רצון כלשהו לברר את מושגים, אלא להיפך! השאלות מהוות גורם שמעיק ולא אמצעי לגלות ולברר.
מה ביכולתי לעשות [כאדם שמקפיד על לימוד אמונה מסודר]?
בתודה מראש...
תשובה
בס"ד
אמרת נכון. שאלותיהם הם שלב חשוב בהתפתחות שלהם ושל השיח שלכם כקבוצה.
כשעוסקים בשאלות אמונה חשוב לדעת כמה כללים:
[מצד אחד] - לא לעורר שאלות של אמונה.
ו[מצד שני] - לא להתעלם שאלות אמונה.
אם שאלה עולה - ענה קודם כל לעצמך באופן ברור ומסודר. רק אחר כך תענה להם באופן שהוא כולל את כל הלימוד המעמיק.
ענה במילים שמתאימות לרמתם. אם צריך - תן משלים ודוגמאות. אבל קודם לכל דבר - תלמד אותם את העקרון הבסיסי של התשובה!!
האם ללמד לימוד מסודר באמונה?
ודאי הוא שבעקרון זה דבר נכון. אבל זה לא מתאים כל כך לגיל שלהם. היום תתן תשובות לשאלות שהם שואלים.
ובשאר הזמן הייתי מציע לך ללמד אמונה באופן הלימוד של רש"י. דהיינו להסביר דברים אמוניים באופן שמקפל בתוכו את התשובות בלי להציב שאלות. כך זה אולי פחות מרתק. אבל זה בונה עולם ללא זעזועים.
כל מי שעסק בחינוך והצליח יודע שהעיקר בחינוך הוא היציבות והבטחון שיוצרת "בנין" ולא האקשן והפעלתנות שיוצרים "ענין".
שים לב לעוד דבר חשוב.
לפעמים ה"שאלות" הם "תירוצים" שאדם נותן לעצמו על מנת להתיר לעצמו כל מיני איסורים. במקרה הגרוע זה "תשובות" ו"תירוצים" להפקרות מחשבתית או ח"ו מינית. על "שאלות" יש "תשובות". על "תירוצים" אין "תשובות".
מי שמחפש היתרים - תמיד לא יקבל את תשובותיך אפילו יהיו מסודרות ובנויות לתלפיות. הוא מחפש להישאר עם השאלה שלו שמתירה לו את כל העריות. הוא לא מעונין בתשובה שלך שאוסרת עליו לעשות מה שליבו חפץ.
אני לא מציע לך לחשוד בחניכיך בדבר שכזה. אם כן למה כתבתי לך את זה?
כי יכול להיות שיש חניך אחד כזה ששאלותיו הם "תירוצים" להתנהגותו. החניכים האחרים חושבים ששאלותיו הם שאלות אמיתיות, והוא עלול להזיק לכולם.
בדוק היטב את הדברים לפני שאתה עונה תשובות ומתייחס לבעיות הנ"ל.
בהצלחה
ה' עימך!!