איך להתקרב לקב

דנית, שלום וברכה.
משמח לקרוא מכתב של נערה איכפתית, שמחפשת את ה'.
מכתבך עוסק בשאלה קשה, שאלה חברתית: איך להיות חברה של כולם, בלי להיות משוייכת לסוג מסוים של בנות, ומצד שני, כיצד לא להיפגע מהצדדים הפחות טובים שבחברה. דעי לך שגם מבוגרים מתלבטים בשאלות החברתיות הללו. מקום לימודים, מקום עבודה, מקום מגורים - את כל אלה צריך לבחור גם על פי החברה שבהם.
בעיה לא קלה בבתי הספר שלנו היא שהבנות הטובות לא מצליחות לזקוף קומה. כלומר, מתביישות לפעמים בעובדה שהן מקפידות על צניעות, לא רוצות לומר או לשמוע לשון הרע, רוצות להתפלל באמת ועוד. אם הבנות הטובות היו יותר גיבורות, והיו מחזקות אחת את השנייה, אז מנהיגות הכיתה, אלה שכולן רוצות להיות חברות שלהן, היו דווקא הבנות הטובות.
האם ניסית פעם לדבר על בעיה זו עם חברה מהכיתה? אולי כדאי גם לפנות למחנכת, או ליועצת, או למורה שאת קשורה אליה במיוחד - ולשתף אותן בשאלתך. אני בטוח שמי שמכירה אותך מקרוב, תבין אותך היטב, ותדע לראות דרכים לשפר את המצב.
האם משפחתך בקשר עם רב כלשהו? אולי הוא קשור לבית הספר? אולי המנהל?
כדאי מאד לשתף את הסובבים אותך בשאלתך. אני בטוח שחברותייך ומשפחתך אוהבות אותך, וישמחו להקשיב, ולחשוב ביחד על דרכים לעשות את המצב טוב יותר
אני מברך אותך שתזכי למידות טובות ודרך ארץ, ותכבדי את הורייך ומורייך, תהיי אהובה על חברותייך ותצליחי בלימודייך.
בברכה, יגאל, ישיבת הר ברכה.