שאלה
כל עניין מצעד הגאווה הוא נורא מורכב בעיני, כיוון שאמנם הם חוטאים, אבל חטאם לא בא מתוך רוע אלא מתוך בעיה נפשית! האם אסור לי לאהוב את אותם אנשים? הרי יכול להיות שאדם יהיה כזה, ובנוסף יתרום כספים לעניים ויעזור לאנשים ובכללי יהיה אדם מדהים, אבל יש לו חטא כ"כ גדול של יהרג ובל יעבור... יש כמה אנשים כאלה שאני מכירה ואני נורא אוהבת אותם למרות חטאם,האם זה מותר? או שמא בכך אני נותנת להם לגיטימציה למעשיהם? יש לציין שאני לא מכירה אותם אישית אלא אנשים מפורסמים וכו'...
ולגבי מצעד הגאווה עצמו,שמעתי על כל ההפגנות נגדו,שלא יהיה בירושלים וכו', וראיתי שלט שכתוב:"אתם גועל נפש לכו לסדום שם מקומכם הטבעי" האם זה מותר להתייחס ככה אל בריותיו של הקב"ה? אני חייבת תשובה רצינית על הנושא.
תשובה
שלום רב לשואלת.
השאלה שלך היא שאלה מצוינת. באמת זה נראה שהאנשים הללו סובלים מבעיה נפשית ואם כן איך אפשר לבוא אליהם בטענות, בהסתכלות שטחית זה נראה חטא לא רצוני ולא מתוך בחירה שלהם, וממילא זועקת השאלה שלך.
קודם כל נקדים שבאופן אישי אנחנו אוהבים כל אדם מישראל. השלט שראית בהחלט אינו במקום ואינו נכון. אבל מעבר לצדדים האישיים מסתתר כאן עימות רעיוני אידיאולוגי עמוק, שבו אסור לנו לוותר.
צריך לדעת שזה שכל האנשים החד-מיניים יוצאים מהארון ומפרסמים את עצמם, הם מכשילים אנשים אחרים שלא היו נגררים לזה לתוך המצב הלא טוב שלהם. אסביר למה כוונתי. זה לא שבדור שלנו פתאום יש הרבה אנשים שנמשכים לבני מינם, מה שלא היו בדורות האחרונים. אלא שבאופן טבעי לעשרה אחוזים מהאוכלוסיה (!!!) יש משיכה לבני מינם. מתוכם כשמונה אחוזים (זאת אומרת שמונים אחוז מהם) יכולים לצאת מהמצב הזה ולהתחתן ולהביא ילדים וכו'.
בכל הדורות הבינו שזה מצב לא נורמלי ולא תקין ולכן הם ניסו לצאת מהמצב הזה. בדור שלנו העיקר זה האדם, ההנאה החושנית. התאוות גוברות על האמיתות וכתוצאה מזה נוצרות הרבה בעיות. למשל הרבה בחורות נאנסות כי בחור צעיר מרגיש שמגיע לו לקבל הכל אפילו אם היא לא מסכימה. אנשים נדקרים בגלל שלא נתנו למישהו איזה כיסא נוח על הים וכד'. גם בנושא הזה יש מצב מעוות שאדם מעדיף לספק את התאוות שלו על פני ניסיון לחיות באופן בריא.
לגבי אותם אנשים מעטים מאוד שנולדו ללא יכולת לשנות את הנטיה שלהם והם נמשכים אך ורק לבני מינם. התורה אסרה את המציאות הזאת מכל וכל ללא הנחות. כמו שאם אדם נולד יהודי הוא לא יכול להתחתן עם גויה כי כך ה' ציווה, כך גם אדם שהוא נמשך לבני מינו לא יוכל לגשת אליהם כי אסור. ה' שברא את העולם יודע שזה מזיק ולא טוב להתנהג כך עם הבריאה עם כל הצער שלנו למצב שלהם.
זה לא שמותר לנו לשנוא אותם וצריכים להעליב אותם ברחוב. חס ושלום. באופן אישי בהחלט צריך לאהוב כל אחד מהם, אנו צריכים להתיחס אליהם כחוטאים רגילים, הרבה פעמים לא באשמתם, ולנסות לקרב אותם בדרך של נועם. עיקר ההפגנות בירושלים היו על זה שהם באו ובכוונה עשו הפגנה בעיר הקודש כדי להראות שהכל מותר להם. זה ממש עבירה שהיא להכעיס ואין לה שום הצדקה. אם הם מסובכים עם היצר הרע שלהם זה לא אומר שמותר להם לעשות דברים בכוונה שפוגעים בכל הקדוש לנו. יש דברים שהם בסטטוס קוו, ולא כדאי לנסות לרמוס אותו.
אני בטוח שאף אחד לא יפגין באופן אישי מול בית של אחד שנמשך לבני מינו, אך מצד שני אם הוא יבוא לבית הכנסת וידרוש שם שמותר לחיות במצב הזה יצעקו עליו ובצדק. לכן כאן הם טעו בהחלטתם ובהחלט היה צריך למחות על כך.
כמו שכתבתי מקודם חלק מהעניין של המחאה שלנו וחוסר הסובלנות שלנו, זה כדי לא לתת הסכמה לתופעה הזאת כדי שאנשים שעדיין ב'אמצע' לא יפלו לאותה תהום ויצילו את עצמם.
אני מקווה שעזרתי לך בתשובה שלי, אכן זה נושא מורכב ואשמח אם תשלחי תגובה לאימייל שלי.
Liad_orian@walla.com
ליעד.