איך הנשים טבלו במדבר ארבעים שנה?

בס"ד

שלום וברכה,

יש כאן שתי שאלות ואענה על כל אחת בנפרד.

**
מחזור חודשי הוא סיכוי לחיים שלא בא לידי ביטוי, ולכן יש בו משהו מ"העדר חיים". כל מה שקשור ל"העדר חיים", מפריע לזרימת החיים.

קשר גופני בין איש לאשתו מיועד להביא חיים לעולם ולכן האשה צריכה להתחבר למים חיים לפני "מגע החיים" הזה.

[מים] - בכל מקום הם סימן של ה[חיים].
במקום שיש מים - יש צמחים , יש בעלי חיים. יש ציפורים יש חיים.
במקום שאין מים - הכל יבש ומת.

מים שנגעו בהם בני אדם - שאבו אותם וטיפלו בהם, עלולים לאבד את כח החיים שבהם. ולכן, טבילה שמחזירה את כח החיים צריכה להיות במקווה - במים חיים.

וראי עוד על זה:
נידה ומעמד האשה:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=7226

הרחקות נידה מביכות:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=3921

** **

לשאלה השניה:
[איך נשים טבלו במדבר?]

יש אומרים שהענן והטל היו מטהרים אותם ויש אומרים שהנשים לא נטמאו כלל.
כל זה בגלל שסגנון החיים של בני ישראל במדבר היה פלאי וניסי, השמלה לא בלתה מעליהם, הנעל לא התפוררה, האוכל היה "מן" שכולו טהור ונקי ולא היה בו שום פסולת. מצב זה היה "מעין" המצב שבו היו אדם וחוה לפני החטא. לפני החטא לא היה לחוה מגע עם המוות כלל. לא היה לה לא "דם נידה" ולא "דם לידה". רק אחרי החטא נאמר לה: "הרבה ארבה עיצבונך והרונך" (בראשית ג, ט"ז). והסבירו חז"ל שזה דם נידה ודם לידה.

כשישראל היו במדבר ארבעים שנה הם היו במצב של טהרה כמו תינוק קטן "ויניקהו דבש מסלע". הרים אותם כאשר ישא איש את בנו "אשר נשאך ה' אלוקיך כאשר ישא איש את בנו".

במצב כזה לא היה מקום לטומאה ולמוות. "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי".

בהצלחה