שאלה
שלום וברכה!
"ראתה שפחה על הים מה שלא יחזקאל הנביא"
העם שיצא ממצרים ראה הרבה יותר מנס אחד מה', והיה במעמד הר סיני, ועוד ועוד.. ובכל זאת "ארבעים שנה אקוט בדור ואומר עם תועי לבב הם".
איך דור שיצא ממצרים מבני ישראל נהגו כך? כשקוראים את הנסים ורואים את ה"בכיינות" והמרדנות בה' זה לא רק עצוב, אלא גם משונה...
המצב שהיינו מצפים שיהיה רווח בקרב העם, אם לא הערצת ה' ואהבתו אהבה שלמה וגמורה היא יראה ופחד עצום...איך אפשר להסביר זאת?
תודה מראש!
תשובה
דמייני מליוני יהודים הולכים 40 שנה במדבר. הם לא קמים בבוקר ורצים לעבודה. יש מן. הכל בהישג יד. הם כל היום אחד עם השני.
כמה פעמים ביום לדעתך, במצב כזה יצאו קיטורים כנגד משה, אהרון, המן, הקב"ה, וכו' וכו' וכו'.
כשאנחנו קוראים את כל המקומות בהם עם ישראל התלונן, ומחלקים את זה על פני 40 שנים, זה נשמע דמיוני, שכל כך מעט תלונות היו...
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם