שאל את הרב

איך אפשר לחייב להיות עצובים בתשעת הימים?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 22/07/01 20:49 ב באב התשסא

שאלה

לצוות החברים, שלום.

אני יודע שהפסיקה בשאלתי היא ברורה וחד משמעית, אך בכל זאת, ההלכה הזאת היא לא ברורה. אין לה התחלה ואין לה סוף. מותר מוזיקה עצובה, מותר לצורך מיוחד וכו', ובכלל האיסור להיות שמח נראה לי מוזר. כי אתה לא יכול לכפות על אדם להיות עצוב או להיות שמח - כי אין לזה הגדרה. הייתי שמח אם תפנו אותי למקור/הלכה בו נאמר על איסור זה.

אודי.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

לאודי שלום ורוב ברכה!
אתה צודק! אי אפשר לחייב אדם להיות שמח או עצוב!
שמחה או עצב הם תוצר של מצבו של האדם. המהר"ל מבאר בספריו בכמה מקומות ששמחה נוצרת ממצב של שלמות ועצב ממצב של חסרון. למשל, כשאדם מת ח"ו אז יש עצב ממצב החסרון שנגרם. ולהפך, כשאדם מרגיש שלמות - אז יש לו תחושת שמחה.
התורה בפרשת הקללות מנמקת את הסיבה לעונשים בכך שזה בא "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב". ונשאלת שאלה גדולה, וכי רק בגלל שלא שמחנו לכן מגיעים אלינו כ"כ הרבה ייסורים נוראיים? אלא ההסבר לזה הוא כמו שאמרנו ששמחה מגיעה ממצב של שלמות, ואז יוצא שהשמחה היא הבודקת את האדם אם הוא עובד בשלמות או לא וכיון שלא עבדנו את ה' בשמחה, זאת אומרת, שמשהו פה היה משובש מההתחלה, לא התחברנו לעבודת ה' וממילא לא היתה שמחה.
(דרך אגב, פשוט הוא שהשמחה-השלמות-ההתחברות לא מגיעות מיד לאדם, אלא מדובר באדם ששנים רבות עבד את ה' ואף על פי כן עדיין לא הרגיש הרגשת שמחה בעבודת ה').
כשחרב ביהמ"ק אנשים מעצמם נהגו מנהגי אבלות קיצוניים - מתוך תחושת החסרון הנורא שנפער בחורבן הבית והגלות - עד כדי כך שחז"ל התווכחו עמם שאסור להתאבל יותר מדי, שאם לא כן החיים לא יוכלו להמשך וזהו הנצחון הגדול ביותר שאנו נותנים בעצמנו לאויבינו !
אמנם חכמינו ראו שיבואו דורות שלא הכירו את המצב של העולם ועם ישראל בזמן ביהמ"ק וממילא לא יבינו כמה נפלנו מאז וממילא לא תהיה להם תחושת עצב מעצמם, לכן הוצרכו חז"ל לתקן תקנות שיעוררו אותנו להתבונן עד כמה מצבנו שפל, ומתוך כך להרגיש את החסרון בו אנו נמצאים, ומתוך כך להתאבל ולהתעצב על חורבן הבית. וכל כך למה? כי "כל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה" כי רק עם ישראל שהמשיך לערוג לתקומת עם ישראל ולבנין בית המקדש - שרד את כל הגלויות הנוראות, כי רק מי שמתאבל ומרגיש חסרון - יפעל, יתפלל וישוב בסופו של דבר לארצו ולבית מקדשו. (אנו ממליצים לעיין בתשובה אחרת שלנו על 'למה לצום בי"ז בתמוז?', להשלמת התמונה).
ויה"ר שנחיה ונעבוד את ה' תמיד בשמחה, ומדי פעם, קצת בשנה, נשוב להתבונן על מצבינו, נמעט בשמחה, נתאבל ונתפלל על כך שנתרומם מזה ותבוא סוף סוף הגאולה השלמה בקרוב ממש.
אילן, חברים מקשיבים

לגבי מקורות האיסור: ראה שו"ע אורח חיים, סימן תק"ס ובהרחבה ראה שו"ת יחוה דעת חלק ו' , סימן ל"ד ובשו"ת אגרות משה ובשו"ת אליעזר.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות