איך אפשר לא לכעוס כשהורסים לך את החצאית???

בס"ד
שלום יקרה,
מה שלומך?

קראתי את המכתב שלך בעיון. נראה שאת נערה רצינית שרוצה להשתפר, להתקדם בעבודת המידות ועושה מאמצים לשם כך. אף על פי שלרב זה לא פשוט בכלל לשנות אופי או הרגל - את מתאמצת לחפש דרכים להתגבר על הקושי, וזה נפלא!
ועוד הקדמה קטנה. לכל אחד מאיתנו יש מה לעבוד וכמה להשתפר בדרך לשלמות. אני לא כותבת לך תשובה כי אני כבר סיימתי לעבוד על הכעס שלי, אלא כצופה מהצד, כממליצה- מתוך העבודה שלי במקביל אליך. הדברים שאכתוב הם דברים ידועים שלא באים לחדש דבר אלא לרענן ולהזכיר מה שכבר ידוע.
לפני הכל, שימי לב - כבר פתרת חצי מהבעיה. המודעות וההבנה של מה שקורה לי במצב מסוים הן כבר התחלה טובה והקלה עצומה. את יודעת לנתח בדיוק מתי את מתעצבנת, בנוכחות מי ומדוע את רוצה לשנות את התגובה שלך. אשרייך!

נראה לי שיש צורך לעשות הפרדה בין שני חלקים בשאלה. החלק של התגובה הספונטנית - הבכי, הלחץ, הצער, והחלק של הכעס. כאשר אחותך הרסה לך חצאית שיקרה לך ושאת מאד אוהבת, מותר לך להצטער! אין שום בעיה בתגובה של בכי או צער, זה מאד טבעי שכשמפסידים דבר אהוב מצטערים וזה כלל לא טיפשי. גם אם מדובר "בסך - הכל" בחצאית. כמובן, כל דבר צריך את המימדים המתאימים לו ויש להיזהר מלשקוע עמוק ברחמים עצמיים או בצער מוגזם.
נכון, טוב יותר היה אם היית מצליחה לקבל עליך את הדין ולומר, כך רצה ה' שיקרה ולכן זה ודאי לטובתי ואין כל צורך להצטער, אבל לגיטימי וטבעי שמתקשים להתגבר על הצער. אם תשימי לב, כאשר לא עלינו נפטר קרוב, ישנן הלכות המחייבות את קרוביו לנהוג אבילות. התורה מבינה שלאדם שקרובו נפטר קשה, ובונה לו מערכת מנהגים שבעזרתם יוכל להתאושש מן הצער, בהדרגה. וכמובן, ללא כל סתירה, מצווה אותו האדם לברך "ברוך דיין האמת" - להבין שהכל מהקב"ה ולטובתנו, רק שבעינינו הגשמיות, קשה לראות את הדברים כרגע. העניין שונה אמנם בדרגת החומרה שלו, אך אפשר ללמוד שמותר להצטער, ולהשתדל לקבל את הדין באהבה.
החלק השני הוא החלק היותר בעייתי. הכעס היא מידה לא טובה שצריך לברוח ממנה כמה שרק אפשר! זה קשה, דורש הרבה מאמץ ורצון, הרבה כחות נפש להתגבר על הנטייה להתרגז ולכעוס, ומצד שני, אפשר לזכות בכל-כך הרבה מידות טובות ושכר, שווה להתאמץ!
באגרת הרמב"ן, אגרת ששלח הרמב"ן לבנו על הענווה, שבה הוא מסביר לו כיצד ינהג בחייו, כותב הרמב"ן: "תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת, לכל אדם ובכל עת, ובזה תנצל מן הכעס שהיא מידה רעה להחטיא בני אדם". זוהי למעשה הנוסחא שמציע הרמב"ן כדי להינצל מן הכעס. (אגב, מומלץ לקרוא את אגרת הרמב"ן לפחות פעם בשבוע, אם לא כל יום, כפי שכותב הרמב"ן באגרת עצמה: "תקרא האגרת הזאת פעם אחת בשבוע ולא תפחות, לקימה וללכת בה תמיד אחר ה' יתברך...")
ויש עוד שיטות רבות שהוצעו בעניין כדי להתגבר על הכעס, כל אחד יודע מה מתאים לו ואיך הוא יצליח. אחת השיטות היותר מוכרות לעבוד על השליטה בכעס היא לספור עד שלוש ורק אז להגיב. אני אישית לא הצלחתי עדיין להבין איך עושים את זה, אבל אולי לך זה מתאים. כדאי לנסות להשתפר גם באמונה, בהבנה שהכל ניתן לנו מהקב"ה וכל מה שהוא עושה - לטובה הוא עושה. גם זהו צעד בדרך לתיקון המידה.
ייתכן ואין זה כה פשוט כמו שזה נשמע. הכעס משתלט עלינו לפעמים מהר מדי, לפני שאנו מספיקים לזהות אותו ולהתכונן לקראתו. דרוש מאמץ, דרוש כח והמון סבלנות והכי דרוש להבין שהעבודה על המידות היא תהליך, שאי-אפשר לשבור מידה בבת-אחת אלא שלב אחר שלב עד לשלמות.
שבי עם עצמך ותבני לך תכנית עבודה אישית. בשבוע / בחודש הראשון, להתגבר כך וכך פעמים, או רק במצבים מסוימים, בשני יותר. חשוב שתקבלי בהבנה את הקושי שלך, אל תשלימי איתו, חלילה, וביחד עם זה - אל תלקי את עצמך אם את לא מצליחה. טבעי שקשה הדרך, הקושי הוא חלק מתהליך שבסופו של דבר תצאי ממנו גדולה יותר, מחוזקת יותר וטובה יותר.
אני בטוחה שבזכות הרצון העצום שלך, הבירור והמאמץ שלך כדי להתקדם, תצליחי במשימה הזו, בעבודה הנפלאה והעצמתית ומתוך כך תראי ברכה בכל מה שתעשי.
אני מקוה שהצלחתי לעזור ולו במעט. אם את רוצה להוסיף, להגיב, להרחיב, את מוזמנת בשמחה לכתוב לי לכתובת האי-מייל:
Mshami07@study.haifa.ac.il
ברכה והצלחה והמון שמחה!
שולמית.

לשואלת – ראי גם:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=5341 "איך מתגברים על כעס"
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=1039 "איך להתגבר על מידת הכעס"
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=46154 "לא רוצה לכעוס – מה עושים?"
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=30995 "עבודה על האישיות – כיצד?"