שאלה
שלום כבוד הרב!
אני גר בישוב קטן בו ביכ"ס אחד לכל המתפללים, ספרדים ואשכנזים. ההחלטה של כלל המתפללים היא כי הנוסח נקבע לפי החזן.
בשבת האחרונה עליתי לעליית כהן בביה"כ, והצבעתי על מקום הקריאה בטעות, עמודה אחת קודם. לאחר שברכתי, והקורא התחיל לקרוא, נתגלתה הטעות, ורב הישוב הורה לי לחזור ולברך.
אני נוהג על פי פסקיו של הרה"ג עובדיה יוסף שליט"א, ולאחר מכן בדקתי וראיתי, כי מרן בשו"ע פסק ב יש ויש, וקי"ל הלכה כיש בתרא - שיש לחזור ולברך.(קמ',ג'). אך בילקו"י יוסף נפסק כי אין לחזור ולברך כי אומרים ספק ברכות להקל אפילו נגד דעת מרן, וכ"ש כשהביא דעת החולקים.
הראנו דברים אלו לרב הישוב, והוא אמר כי יש לבדוק האם הלכה זו היא גם לאשכנזים (שאין לחזור ולברך), ואם לא, אז מה הדין בבי"כ משותף.
רציתי לדעת מה דעתו של הרב לגבי בי"כ משותף, האם השיתוף קובע את נוסח התפילה בלבד, או גם הלכות לפרט. אוסיף ואציין, כי בעבר התעוררו ויכוחים רבים בנושאים דומים, שתושבים ספרדים לא הסכימו לקבל דעת הרב בנושאים שונים.
תודה רבה, וישר כח גדול על המפעל הענק.
אבי.
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
דעתו של היישוב היא הקובעת לכל דבר ועניין וק"ו בישוב שבו יש בית כנסת אחד .ובדיוק בשביל זה יש "מרא דאתרא".
דע לך כי פסיקה בנושאים כאלו מחולקת לפסיקה פרטית ופסיקה ציבורית .בנושאי תפילה, האדם יכול לנהוג כמנהגיו הפרטיים .אבל שונה הדבר בפסיקה ציבורית כמו עליית כהן בקריאת התורה .שבמקרה זה השיקולים הם ציבוריים וכללים .ומנהגי היחיד נדחים מפני מנהגי הכלל.
שתקובל תפילתך לרצון-אמן.
אגב עיין נא בתשובתי ב: (תפקידו של רב ישוב)
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=22513
בברכה,
עוזיאל
.