שאלה
דבר ראשון אני מתנצלת מכל ליבי על הטרחה שאני גורמת, אבל אני באמת במערבולת קשה כרגע
אני בת 19 וחצי והסיפור מתחיל כאשר הייתי קטנה יותר.. לפני המון שנים רב כלשהו אמר לי שאני חייבת להחליף את השם שלי אחרת יהיו לי בעיות, כי זה לא שם נשי והוא קצר מדי
כל השנים האלה חייתי בהתלבטות, אבל אני אוהבת את השם שלי וגם כאשר שאלתי את הרב הקהילתי בקשר לעניין והוא אמר שאסור לשנות שם אלא אם כן מדובר בחולה מסוכן.
אני מרגישה תקועה, שום דבר לא זורם לי- ואני יודעת ששינוי אמיתי בא מבפנים ועם מצוות.. אבל אני נקרעת. מה שאני לא עושה הדברים לא עובדים לי, אנשים לא באמת מעריכים אותי ואני מרגישה כל כך לבד.. החברות שלי רואות שעובר עליי משהו וכל אחת עסוקה בעצמה, ההורים שלי גם עסוקים בצרותיהם שלהם ובאמת שלא נשאר מי שיתמוך בי בכלל.
אני לא יודעת למה אני ככה, אני לא יודעת למה לא משנה מה אני עושה למען מישהו אני מגיעה למצב שאף אחד לא באמת דואג לי ומעריך אותי (וזאת באמת לא רק פרנויה), אני מרגישה שכל דבר טוב שקורה לי בסוף לא מתממש ונהרס ומתה מפחד שלי יש חלק בדבר..
תמיד הייתי כל כך אופטימית וכל כך אוהבת את החיים, ולמרות שעברו עלי חיים קשים (דבר שלא אפרט בפומבי) תמיד היה לי את הרצון באמת לחיות ואת התקווה. אני רואה תמונות שלי מפעם, ואני לא מבינה איך ייתכן שאיבדתי את שמחת החיים הזאת, לא מבינה בכלל איך ייתכן שזאת אני שם בתמונות..
אני באמת לא יודעת מה לעשות.. להמשיך ללכת עם השם שלי כפי שהוא בגאון, למרות מה שהרב הראשון אמר והותיר אותי מאז בהתלבטויות? לעבוד על עצמי עוד ואיך?
איך אני יכולה להעביר את המלנכוליה הנוראית הזאת שנפלה עליי בשנה האחרונה? מה אפשר לעשות כדי שלמישהו באמת יהיה אכפת ממני?
המון תודה על התשובה הבאה להגיע, ושוב סליחה על הטרחה
תשובה
שלום
לי אכפת ממך, ואני מבקש לתמוך בך ולחזק את ידייך.
אל תיפול רוחך, לכולנו יש ירידות ועליות במצב הרוח, גם בתקופות ארוכות.
זה לעיתים קשור גם להתבגרות הגוף ולהורמונים, להשפעות חברתיות, לקישור הנשמתי לדבר ד', ולעוד כמה גורמים.
שמך אינו הבעיה, אל תתמקדי בזה, אלא המשיכי הלאה. אדרבה, יש לו ערך מבחינה פנימית.
אני מציע לך לעשות כמה צעדים על מנת להתעודד-
א.חזקי את הקשרים החברתיים, ובמיוחד מיצאי חברה אחת ושתפי אותה בכל מה שעובר עלייך. 'דאגה בלב איש, ישיחנה'.
ב.חזקי את הקישור לד', בתפילה, בתורה, ובמצוות בשמחה.
ג.לעיתים הרפיון נובע מחוסר כיוון בחיים. שבי עם עצמך ובידקי לאן את חותרת בשנים הקרובות, בני טבלה עם כיוונים וסדר עדיפויות וזמנים.
ד.בכל פעם שעולה העצבות, חישבי עליה כהזדמנות להתבגר. העצב בא משום שהאישיות דורשת קומה גבוהה יותר ממה שיש עכשיו, ולכן חישבי על העצב כנורה הנדלקת להזכיר לך להתחזק במעשייך הנכונים.
ה.כשעולה תחושה של חוסר הערכה מהחברה, חישבי על כך שהרבה מעריכים אותך אך לא אומרים זאת שכן זה מובן מאליו. זו אינה בושה לבקש אהבה ויחס, לכי לאדם שאת מעריכה ובקשי שיאמר לך במה לדעתו את חזקה ומוכשרת.
ו.אם זה ממשיך ואת לא משתלטת, פני בדיסקרטיות לפסיכולוגית העירונית, והיא תוכל לסייע לך בשיחה ותמיכה טובה. זו אינה בושה כלל וכלל ללכת לפסיכולוגית.
בשרי לנו בשורות טובות