*אח חילוני..

שלום רב
צר לי מאד לשמוע שיש לך אח גדול חילוני (דתל"ש), זו מציאות מאד לא פשוטה, ובדרך כלל היא מושכת אחריה התמודדויות לא פשוטות.
דבר זה שאת שואלת הוא לא פשוט, שכן קשה מאד להעריך את המצב בלא להכיר מקרוב, שכן יש כאלו שיש להם אנתי, וממילא כל ענין דתי גורם להם רק להתנגד יותר, וללעוג לתורה, ויש כאלו שפשוט קשה להם לקיים, שכן היצר מושך אותם, אך הם לא באמת לועגים לדברים. וגם אם לועגים, זה רק מעין גיבוי לעצמם, שהם מרגישים לא טוב עם עצמם, והם לא רוצים לחשוף את החולשות שלהם בפני אחרים, ולכן הם מציגים הצגה שלמה שהם יותר שלמים, ובטוחים בעצמם.
את הבחינה הזו את יכולה להבין בעצמך, כאשר תנסי לעמוד מן הצד ולבחון את הדברים.
באופן הכללי, המציאות לא פשוטה, ואני מבין את הקושי, לכן המלצתי לך היא, לנסות ליצור אתם קשר טבעי, ולנסות להתעלם מהדברים האלו, ולנסות לחזק את הקשר.
אין זה אומר שדבר זה צריך להיות דוקא בחג שבועות, אלא דבר זה אולי טוב יותר שיהיה בזמנים אחרים, במשך השנה, מתוך יוזמה שלך, לפי המוכנות הנפשית שלך להשקיע בדבר.
הכלל החשוב הוא לנסות להתיחס אל האדם כאילו הוא רגיל, כאילו הוא לא עושה דברים אסורים, לשדר לו באופן הברור שאת לא מסכימה עם הדרך שלו, ושאת לא מסכימה עם המחשבות והמעשים שלו, אך אין זה נוגע לעצם הקשר ביניכם, וכל אחד חשוב שיכבד את השני בעולם שלו.
לאחר שדר ברור של הדברים, שיכול להיות מתוך שיחה פתוחה, באופן רגוע, לא לנסות לפתח דיון על הנושא אלא להבהיר חד משמעית את דעתך ולאחר מכן להמשיך בקשר טבעי ופשוט, בקשר חם כמה שאפשר ולנסות כל הזמן לשדר שאת אוהבת אותו, כי הוא אח שלך, והקרש ביניכם איננו נובע מהסכמה בדרך או ממחשבות משותפות, אלא אהבה מעצם הקשר המשפחתי.
אל תנסי למצוא חן בעיניו, ואל תנסי לבנות את החיים שלך לפי ההסתכלות שלו, וגם אל תראי את עצמך חלשה לעומתו. זכרי כל הזמן שאת זו שבסדר, שאת זו שמתנהגת כמו שצריך, והוא זה שלא בסדר, אך את לא אמורה להיות השופטת שלו, את אמורה להיות אחות שלו.
באופן הכללי, יש בעיה טענית שבולטת פעמים רבות, והיא שמבוגרים יותר אינם מוכנים לשמוע מצעירים מהם, זו בעיה עמוקה של גאוה, שכאשר אין לאדם באמת במה להתגאות, הוא בונה גאוה עמוקה על יסוד של הפרשי גיל. לכן פעמים רבות אנו פוגשים אנשים מבוגרים, שמתקשים לקבל תורה מרבנים צעירים, שבודאי הם ברמה דתית גבוהה לאין ערוך, אך הם מרגישים שהרב הוא ילד, וכאשר הוא יגדל הוא יבין, ולכן אני מעליו שאני מבוגר ממנו.
זו תופעה שלדעתי רבים מתוכנו צריכים לתקן, שזה פוגע גם באנשים גדולים וטובים, אך במצב שלך, לא נראה לי ששיך שתנסי לטפל בענין, ולכן אל תנסי להחזיר אותו בתשובה, שהוא רוב הסיכויים לא יקשיב לך, הוא יצחק עלייך, ויתנהג באופן לא מתאים, רק בגלל שהוא לא יסכים להקשיב לך, שהקשבה אצלו פירושה שפיפות קומה לפני אחותו הקטנה.
לכן הדבר החשוב ביותר הוא לא חג השבועות הזה אלא עצם בנית הקשר, שיהיה קבוע וטוב, ודבר זה משפיע הרבה יותר מכל שיחה שאפשר להעביר. כאשר שמים את הדגש על העיקר, ממילא אפשר להעביר דברים אחרים באופן קל הרבה יותר.
כאשר את בקשר, ואת מגיעה אליהם בזמנים אחרים, את יכולה להרשות לעצמך שלא להיות בחג השבועות, ולהיות פתוחה שאת רוצה לבנות את עצמך, ללמוד ולשמוע במקום המתאים לך ביותר, ואת הבניה המשפחתית להפנות לזמנים אחרים, אך כאשר אין אפשרות כזו כל כך, ואת לא מרגישה שאת יכולה כעת לשנות את המצב, אני לא ממליץ לפתוח את הענין, שכן רוב הסיכויים שהוא לא יתקבל בעיני האחרים, אלא תנסי להתחמק.
לדעתי, במצב שלך, גם אם תשתדלי מאד, את לא תצליחי לשנות את האוירה בשבועות, ורק את תפסידי מכך, וגם אם אמא שלך איננה חושבת כך, ודבר זה עלול לצער אותה, לדעתי אין לך כל כך מה לעשות, שכן הם יגברו עלייך, שאת עדינה ורגישה והם לא כל כך, ולכן אני כן ממליץ לך ללכת למקום אחר. תנסי למצוא מקום שאת רוצה, ותנסי לשנות מפני השלום, שלא לפגוע, ולגרום לאמא שלך להרגיש שאת כל כך רוצה להיות במקום ההוא, שהיא לא תרצה לעמוד בדרכך, שבסופו של דבר למרות שהיא מאד רוצה שאת תהיי יחד אתה בחג, היא בעומק יותר רוצה שאת תהיי שמחה ושיהיה לך טוב.
לכן אל תדברי על כך שאת לא רוצה להיות עם אח שלך ועם החברה שלו, אלא תדגישי את הפן שאת רוצה מאד מאד להתקדם, ואת מאד מאד רוצה להיות בשיעורים האלו והאלו, ושאם לא תוכלי את כל כך תהיי עצובה, שאף אחד לא ירצה לצער אותך כל כך.
שיהיה לך בהצלחה רבה וחג שמח
יצחק.
Zahig2@shoresh.org.il