שאלה
שלום(-:
דבר ראשון כל הכבוד על העבודה שאתם עושים!!!זנ ממש נותן תקווה לדעת שיש משהו שרוצה ויכול לעזור לך...תמשיכו כך. אני בת 16 מבית דתי.מישוב דתי ולומדת באולפנא.
השאלה שלי היא כזאת:
הייתי השבת בשבת סמינריון,שבת מחזקת.שבת מעוררת עם מדריכים מעולים ונושא חשוב.היה ממש טוב ומחזק.
במשך השבת דיברנו על כל מיני נושאים שיש לנו ביום יום-נושאים וענינים שהם ביום יום שלנו ואנחנו לא יודעים שהם משפיעים עלינו.
עכשיו הבעיה שלי היא כזאת-אני מקבלת את הלקחים ויודעת שאני צריכה להתחיל להתחזק.הבעיה היא שאני לא יודעת ולא מצליחה להביא את כל מה שלמדתי באותה שבת לידי יישום...
זאת אומרת למשל:שאני מתישבת מול הטלויזיה יודעת שזה לא טוב ושזה משפיע עליי לרעה אבל אני אומרת לעצמי "לא נורא,זה סה"כ ככה וכך,זה לא ישפיע עליי וכו"
כאילו יש בי שני קולות האחד אומר לי שלא!אל תראי/תעשי את זה,הי את יודעת שזה לא בסדר!!והשני ממציא לי תירוציםואומר לי שאני יכולה לעשות את זה וכו.
ואני לא יודעת למה אבל הקול השני תמיד מנצח!!!!ואחר כך אני מתחרטת על זה אבל עדין אני ימשיך לעשות דברים ורק אחר כך אני מתחרטת עליהם...
אוף אני מגישה כ"כ לא בסדר וזה עמצבן אותי.זה לא שאני מתעלמת מהכול אני כן הולכת צנוע וכן שומרת בינו לבינה וכו אבל אני לא יודעת למה דווקא בדברים הקטנים אני חוטאת כמו:צפיה בטלוויזיה(ערוץ2),במוזיקה לועזית ועוד כל מיני דברים.
ואני פשוט לא יודעת מה לעשות.איך אני יכולה להקשיב רק לקול הראשון שבי?אני לא מרגישה רע בזמן שאני עושה את הדברים האלה..איך להביא את כל הלימוד(ספרים של הר 'נחמן,לימוד באולפנא או בסמינריון,שיחות וכו)לידי יישום בחיי היום יום?אני מרגישה באני "משחקת אותה" כלומר מצד אחד אני מעמיקה בלימוד של הדברים ורוצה ממש להתחזק ולהישתפר ומצד שני אני עושה בדיוק את ההפך מהדברים שלמדתי עליהם.....
מה לעשות????תעזרו לי בבקשה כי אני מרגישה ממש לא בסדר....
תודה רבה(-:
תשובה
שלום וברכה.
ראשית, תודה על המחמאות. זה באמת מחזק אותנו, ונותן לנו כוח להמשיך.
שנית, סליחה על העיכוב בתשובה, מקווה שלמרות שעבר קצת זמןן, הדברים עדין רלונטיים...
שלישית- לענייננו.
תראי, תארת מצב די נפוץ שאם תרשי לי אקרא לו בשם אחר- החיים.
אלו החיים שלנו- התמודדויות הקטנות האלה עם הדילמות בין מה שכיף למה שטוב.
מצב אחד אנחנו רוצים שיהיה לנו כיף בעוה"ז. וזה חשוב שיהיה לנו כיף! לא באנו לעולם כדי לסבול.
מצד שני, אנחנו רוצים לדעת שמה שאנחנו עושים באמת טוב לנו, ושהוא יהיה לנו טוב גם בטווח הרחוק.
הרבה פעמים הדברים הולכים יחד, ודברים טובים הם גם כפיים. אבל, הרבה פעמים זה נראה לנו ממש מנוגד.
איך מחליטים מתי "כיף" ו"טוב" הולכים יחדיו?
הכל טמון באיזון ובכנות אישית מאוד גבוהה.
אני הולכת להגיד עכשיו משהו מורכב, בתקווה שתביני את הדברים כפי כונתי.
יש פעמים בהם לראות טלויזיה/סרטים/ללכת לקניון וכד', זה לא דבר מזיק לגמרי. מותר לנו להנות גם מהדברים האלה. אין דבר שהוא רע מוחלט.
הבעיה מתחילה כשצריך לעצור בזמן,לפני שזההופך למזיק.
וכאן הרבה אנשים נתקעים ונופלים, ובגלל זה רבים פוסלים את הדברים הללו מכל וכל.
לא עם כל דבר שאת עושה ונחשב ל"כיף" את צריכה להרגיש רע עם עצמך.
היהדות לא מחנכת אותנו לסבול, ולהתנזר מהעולם!
להיפך!
חשוב שנהנה מהעולם הזה- נאכל דברים טעימים, נראה דברים יפים, נשמע מוסיקה נעימה.
אבל, בגבולות.
זה בעצם הסוד הגדול.
הדילמות שלך הן באמת יום יומיות, שכל אדם חווה בצורה זו או אחרת במהלך החיים.
אני רואה במשחק הזה עם הגבולות משהו מאוד יפה.
לא הכל אסור, אבל גם לא הכל מותר. צריך לדעת איך.
ומה בעצם אני באה להגיד בכל זה?
את לא מרמה אף אחד, את לא משחקת עם עצמך, ואת גם לא צבועה!
את בן אדם!
הדילמות שלך מאוד טבעיות, וחשוב שתזכרי את זה.
חשוב להתחזק, ללמוד, לקרוא ספרים, לשמוע שיחות.
ההרגשה הזאת של "רוממות רוח" אחרי שבת סמנריון/ שיחה טובה /ספר טוב, היא הרגשה מעולה! ואדם צריך את זה!!!
אבל חשוב גם לזכור שאנחנו בסה"כ בני אדם, ואנו חיים בעולם מורכב. אנחנו לא חיים כל הזמן במקום סגור ושומעים כל היום הרצאות מרתקות.
אנחנו גם לומדים, עובדים, משחקים, מדברים.
וחשוב למצוא את הגבול הזה בין לבין.
לקחת חיזוקים מדי פעם, ולעבוד על עצמנו ביום יום.
זוהי בדיוק תורת חיים, וזה גם מה שיפה בתורתנו.
מה את אומרת? מסכימה?
אשמח לשמוע מה את חושבת על הדברים..
רק רק טוב, והמון בהצלחה!
שלך,טל.
tlalosh@gmail.com