שאלה
-בסיעתא דשמיא-
שלום...
אז ככה,
יום כיפור עבר, ובאמת זה היה יום של התרוממות, קדושה טהרה היום הכי קדוש בשנה, ובאמת ביום הזה את מבטיחה לך ולה' שאת תעשי את כל המאמצים השנה לא לחטוא ואת תקחי על עצמך משהו וממש אבל באמת ממש תתמידי בו, ואז אחרי יום כיפור את אמנם עדיין בקדושה ובהיי וכולך כזאת בעננים אבל לאט לאט כל הקדושה והטהרה הזאת מיום כיפור מתמסמסת ואת נכנסת לשיגרה כזאת ואין לך את אותה התלהבות ואת מתחילה לחפף פה ושם.. בקיצור השאלה שלי: איך אנחנו באמת לא נכנסים לשיגרה הזאת וא) עושים דברים על אוטמט וב) עדיין יש בנו את ההתלהבות העצומה לעבוד את ה' ובאמת לעשות את זה מתוך שמחה ולא מתוך שיגרה משעממת...
אני מצטערת שזה לא כ"כ מובן אבל זה משהו שבאמת חשוב לי לברר ככה לפני שנכנסים לשיגרה של חשוון.
אז באמת תודה רבה!!! וחג שמיייח...
ורק טוב=)
תשובה
שלום לך
יישר כח על השאלה. לצערי, עקב העומס אענה בקיצור.
את בהחלט צודקת שהשגרה משכיחה מאיתנו את ההתלהבות של החגים. מצד שני, יש בה דבר חיובי מכיון שאי אשפר להיות כל הזמן ב'היי' ובשבתות ובחגים, אלא צריך למצוא את האור בתוך השגרה הברוכה.
אני חושב שאת צריכה לבחור שנים שלשה דברים ברורים וממוקדים שאת רוצה להשתפר בהם ולהחליט בהחלטה אמיצה שאת לא מחפפת בהם. כל בוקר, תקחי חצי דקה להזכר בהתהלבות ובקדושה שהיו לך בהתחלה (כמובן, שתפילת שחרית עוזרת בזה) וזה מה שיתן לך את הכוח במשך היום לשמור על אותם שנים שלשה דברים. בע"ה לאט לאט מתעלים ומתרוממים, ושנה הבאה, תוכלי לקבל על עצמך דברים נוספים.
בהצלחה רבה
טוביה
tsbias@actcom.co.il