שאלה
שלום כבוד הרב.
יש לי שאלה שקצת קשה לי לנסח אותה, אך בזמן האחרון יוצא לי להרהר בה קמעה..
אנו, היהודים, טוענים שארץ ישראל שייכת לנו, בלבד! אנו נלחמים עליה בגופנו וכו'.
אך, אם נלך קצת אחורה, לתקופת התנ"ך (אני רוצה להדגיש שאיני יודעת אם דבריי מדוייקים ואשמח שהרב ידייק בדברי)
לאברהם היה שני ילדים, יצחק-בן לרבקה וישמעאל- בן להגר. ליצחק גם כן- יעקב ועשיו- לעשיו גם כן ניתנה ההבטחה על ארץ ישראל. כנ"ל לגבי מקרה של לוט ואברהם- אברהם אומר ללוט לבחור כיוון אחד אליו יפנה -בא"י. לאחר שייעשה זאת, יפנה אברהם לכיוון השני. אך- עדיין מדובר כאן על חלוקת ארץ ישראל- ואנו רואים שבתקופת התנ"ך- עוד לפני שהיה את המושג "פלשתינאים" "ערבים" וכו' הייתה חלוקה של הארץ.
אני לא יודעת אם אני מדייקת בדבריי, אך אני מרגישה שאני צריכה חיזוק.
לסגור לי נושא זה בכל הכיוונים.
אולי באמת- הארץ לא שלנו בלבד... הרי מהשתלשלות האירועים אנו יכוליםלהבין שהייתה קרבה משפחתית- אחים ובני דודים- האם הם לא רשאים לרשת חלקים בארץ ישראל?? הלא אחים אנחנו?? מהי השנאה התהומית הזאת??
היכן כתוב במפורש שארץ ישראל, עליה אנו נלחמים בזיעת אפיים, שייכת אך ורק לעם ישראל?? אשמח לקבל מקורות, או הפניה לספרים.
מצטערת על אורך השאלה ועל הבלבול, זו שאלה שנשאלת בסערת רוחות והיא נשאלת עקב שיחה עם אישה, שמצביעה מרץ. דיעותיה נשמעות הגיוניות לחלוטין.
אשמח לקצת סדר.
תשובה
בע"ה
שלום רב,
אכן, אחים אנחנו.
מי שלומד את ספר בראשית מגלה באמת דברים מעניינים.
אכן, לאברהם היו שני בנים, אולם הקב"ה הבטיח את הארץ רק לאברהם וללא ללוט ורק ליצחק ולא לישמעאל.כך עולה מפרק יג' שם, אחרי הפרידה מלוט אומר ד' לאברהם "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה , כי לך אתננה".וכך עולה מפרק טו' בברית בין הבתרים, אומר ד' לאברהם, "לזרעך נתתי את הארץ הזאת, מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת", ומיהו "זרעו של אברהם"? האם שני הבנים , יצחק וישמעאל?תשובה לזה ניתנה בפרק יז' , כשמובטח לאברהם שבנוסף לישמעאל יוולד לו בן נוסף - יצחק, "והקימותי את בריתי איתו לברית עולם ולזרעו אחריו" זה רק לגבי יצחק, כי לגבי ישמעאל אומר כתוב מיד - "ולישמעאל, שמעתיך, הנה ברכתי אותו, שנים עשר נשיאים יוליד ונתתיו לגוי גדול" אבל " ואת בריתי אקים את יצחק". ובהמשך(בפרק כא') מפורש עוד יותר, כאשר נדרש אברהם לגרש את ישמעאל, "כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק" והקב"ה מאשר זאת באמרו "כי ביצחק יקרא לך זרע".
נכון, גם ליצחק היו שני בנים, יעקב ועשיו, אולם שוב ההבטחה על ירושת הארץ " ברית אברהם" עברה מיצחק רק אל יעקב. כשיצחק מברך את בניו, הוא מברך את שניהם, כל אחד לפי מה שמגיע לו, אבל אח"כ מבטיח ליעקב בלבד (פרק כח' פסוק ג') " וא-ל שדי יברך אותך ויפרך וירבך...ויתן לך את ברכת אברהם, לך ולזרעך איתך לרשתך את ארץ מגוריך אשר נתן אלקים לאברהם".
בקיצור , דוקא מלימוד נכון של ההסטוריה כפי שהיא בתנ"ך ניתן להבין עד כמה הארץ היא אכן רק שלנו ולא של אף אחד אחר. גם אם ברבות הימים נכבשה הארץ ע"י אחרים, ואנחנו גלינו ממנה, על זה אמר רש"י בתחילת הפרוש לבראשית, שהסיבה שהתורה פותחת בבראשית ומספרת לנו את כל הספור על האבות וכו' היא כדי שנדע תמיד שגם כאשר "יבואו אומות העולם ויאמרו -ליסטים אתם שכבשתם ארץ שבעת העמים! תאמרו להם - הארץ כולה היא של הקב"ה , ברצונו נטלה מאיתנו ונתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".
אז מי שמאמין שהקב"ה ברא את העולם ומשגיח על מה שקורה בו , יודע שהוא נתן את הארץ לעם ישראל,וגם אם היום יושבים בה עמים אחרים, אין זה אומר שהיא שלהם אלא שהם זמניים כאן, עד שעם ישראל ירצה ויבין שהארץ כולה היא שלנו, בריבונותינו המדינית המלאה. (וכמובן זה לא מונע מאחרים לגור בארץ באופן אישי, אבל ללא תביעות לאומיות.)
נדמה לי שיותר מזה , ניתן להרחיב הרבה , אבל בתור תשובה לשאלתך זה מספיק, ואדרבא תלמדי יותר ותדעי היטב לענות למי שמשתמשת בקריאה מעוותת של המקורות על מנת להצדיק את מה שסימנה לעצמה כמטרה.
בברכה, אליעזר