שאלה
שלום כבוד הרב
יש לי שאלה שכרגע אני שואלת בשעת מרמור, ביתי שתחי' נמצאת היום בסמינר בית יעקב (רצון שלי אבל הבית שלנו לא "בית יעקב") הבת לא מתאימה זה חונק אותה והיא לא אוהבת את רוח המקום. כרגע אנחנו בתהליכים של להעביר אותה לאולפנה מסוימת כי היא יותר מתחברת לסגנון כזה (גם לדעתי הציבור הזה נפלא). נתקלתי לא פעם בתשובה שלילית רק מהסיבה שהיא באה מ"בית יעקב" למה למה למה? אני מבקשת לתת לה הזדמנות וזה עיקרון נוקשה אצל האולפנות, מה הסיבה? שדרך החיים שונה? אבל הסברתי שהבית שלנו לא בית יעקב אלא רק רצון שלי לפני כשנתיים שהבנות תהיינה שם אבל לא הלך. אז מה הקטע לאפשר לבת שטובה בלימודים להכנס בשמחה ולחזור ללמוד (היא בכיתה י'). מבקשת להאיר את עיניי בנוגע לעקשנות שמצד אוכלוסיה שאנחנו כן רוצים להכנס ולהתחבר איתה.
תודה
יהודית
תשובה
שלום לך יהודית.
אינני יודע באיזה איזור את מתגוררת, לאיזה אולפנא פנית, ובוודאי שאינני יכול לדעת מה הסיבה שדחו את בתך, אך אומר לך דבר מה שאני יודע שנאמר על ידי אנשי חינוך במערכת התורנית הדתית לאומית, ואולי, אני מדגיש- אולי, יש בו משום תשובה לשאלתך, אף כי אינני מאמין שתנוח דעתך....
בהרבה מאד מקרים, תלמיד או תלמידה, שפונים לחינוך הדתי לאומי, מהחינוך החרדי, הסיבה לשינוי מקום הלימודים, במתכונת זו, היא תהליך של ירידה: ירידה רוחנית, וירידה ברמת שמירת המצוות, אשר מקשים על השתלבות התלמיד/ה בחינוך החרדי, ו"למרבה הפלא" מקשים גם על השתלבות הבן או הבת במסגרת דתית לאומית תורנית.
לצערי הגדול, מנסיוני אני יכול לספר לך (וכמובן- אין זה נכון להכליל) כי מוסדות חרדיים, שבמקרים של "בעיות חינוך" עם תלמיד/ה, מעוניינים "לזרוק את תפוח האדמה הלוהט" למגרש אחר, ולכן גם מסתירים מידע, או מוסרים אינפורמציה לא נכונה על התלמיד/ה, "העיקר שיימצא פתרון" והתלמיד/ה יעבור למוסד אחר, ולהם, במוסדם, יהיה "שקט תעשייתי", ויתרה מכך- מצפון שקט, שלא "זרקו" את התלמיד/ה לרחוב.
אני חושב שזו הסיבה שאת מתקשה במציאת אולפנא לבתך.
אני יכול להציע לך לפנות למרכז ישיבות בני עקיבא, אולי שם ימצאו פתרון מתאים לבתך, או לרשת "צביה" או לרשת "אור תורה סטון".
אני מאחל לכן הצלחה.