שאלה
זמננו היום למה דומה?
משל לרכבת שצריכה להגיע בכל רגע לתחנה מלבד היותה הרכבת הגדולה ביותר מעולם ייחודה הוא בכך שמי שעולה עליה הולך למקום שהטוב שבו אי אפשר לתאר להסביר או להבין כל מי שיודע שהיא צריכה להגיע רוצה מקום עליה וכך מצטברת לה השיירה הגדולה ביותר מעולם של אנשים
כולם ממהרים לתחנה שלא לפספס את הרכבת אך לעומתם ישנה קבוצה אף גדולה יותר של אנשים שלא יעלו על הרכבת חלקם מפקפקים חלקם אינם מאמינים בקיומה של רכבת זו ולחלקם אף שהינם בשיירה הם הולכים כעיוורים ואין להם כסף לכרטיס.
וכך השיירה הולכת לה לתחנה ורואה מסביב את כל המפקפקים הלא מאמינים מספיק וכו...
ישנם שאיכפת להם מהאחרים וכך מתוך השיירה עצמה מצליחים להקריב אליהם רחוקים או מפקפקים למיניהם בלא לצאת מהשיירה ללא לאבד מקומם ולהוסיף עוד לשיירה ישנם אלו אשר דואגים כל כך להיות על הרכבת שבכלל לא שמים לב מסביבם אם מחוסר איכפתיות אם מתמימות כל מקרה לגופו
ישנם את אלו שרוצים להיכנס לשיירה אך ביודעם שמשאירים מאחורה חברים או משפחה וכו.. אינם נכנסים לשיירה ולוקחים סיכון שהם עלולים לפספס את הרכב משום שכל זמן שהם מחוץ לשיירה הם בסיכון..סיכון שיסחפו לאדישות ולחוסר האמונה השורה מסביבם השפעה זו עלולה לגרום להם ליפול לרוב וכך גם עליהם לקום מחדש כל פעם במהירות וגם לסחוף ולא להיסחף בכל מיקרה הם לא מוכנים לעלות לשיירה ללא האחרים...את חייהם מקדישים להחדיר לאחרים קצת רק שיזכו להיות איתם בשיירה
אחישנה- כולם יוצאים מהשיירה ואינם מוכנים לעלות לרכבת עד שלא כל יהודי שקיים יעלה עליה לא מוותרים על אף אחד הרכבת לא תסע אם אין אף נוסע עליה היא תחכה
הבטחנו כולנו נעשה ונשמע לא אעשה ואשמע התחייבנו על כל אחד ואחד מישראל לא שוברים הבטחה לקב"ה לא הולכים לשום מקום אנחנו כולנו כאיש אחד וכשנבין זאת וכל אחד ישאל את עצמו איפה הוא עומד בכל המצב הזה האם הוא מוכן לרדת משיירה ואולי לפספס עולם שלם בשביל חברו זאת השאלה הנוקבת ביותר והאמיתית ביותר ללבו של האדם שכן כשישראל יתנהגו כך אין יכול להם והקב"ה ימחל עוונות החוטאים
ראיה רצו למרוד בקב"ה בנו מגדל רק משום היותם מאוחדים בלל שפתם בלבד לא מגיפות לא הרוגים לא מחלות לא כיליון מעלת האחדות
אני בכל מיקרה לוקח את הסיכונים הקיימים והם רבים אך אני לא מוכן להשאיר אף אחד מאחור
על דבר זה טעון האם גם אדם מישראל ששי
תשובה
בסד
שלום רב.
אהבת ישראל אין לה גבול ..
כמו שאמר הארי ומצווה על כול יהודי לאמר לפני התפילה "[הריני אוהב כול אחד מישראל כנפשי ..."]
כן כן כול אחד.
אבל לענין מעשה ההלכה מחלקת בין לאיוב לבין לעשות מעשה אבל רק במקרים קיצונים של מי שיצא מכלל ישראל אז אננו מוסרים את נפשנו ...[ואין כאלה היום.]
אבל אתה מעלה שאלה אחרת ..[הילכתית כמובן]
מתי אומרים לאדם" חטא כדי שיזכה חברך?"דהינו אתה תפסיד את הרכבת כי להציל ולהכניס את חברך..
נפסק להלכה כי אם זה תפקידך עליך להפסיד אפילו את העולם הבא שלך כדי לזכות אחרים במצוות דאוריתא או להכניסם תחת כנפי השכינה.
(עיין בתןספות מסכת שבת בענין רדית הפת..)
למשל ,איך מותר לרב לחתן זוג ..באולם כאשר יש חוסר צניעות משווע מסביב??ועוד ועוד
בקיצור צריך להוסיף קידוש שם שמים ולא לרחק..הכול בגבולות הטעם הטוב אין להכריח אין להפעיל לחץ דוחה.
אין לזלזל חלילה בתינוק שנשבה..או בבנו של המלך!!או בצורתו החיצונית ..
[הסוד הוא להיות מעורב עים הבריות.."]אז יהיו דבריך נישמעים!!!
ועוד ועוד
בברכה