שאלה
שלום כבוד הרב.
פעמים רבות יצא לי לשמוע מפי רבנים את האמרה שלרוב אדם לא שוכח את האהבה הראשונה שלו, אהבת הנעורים.
אני אשמח לדעת מהי הסיבה וללמוד מכמה שתוכל לפרט.
תודה רבה !
תשובה
שלום.
כדאי תמיד לשאול מי שאומר ביטוי מסוים למה בדיוק התכוין.
אינני חושב שרבנים שאמרו ביטוי זה התכוונו למי שזוכר את הילדה ש"אהב" כשהיה בגיל שש, והיא הלכה איתו לכתה אל"ף וחזרה הביתה, והוא היה בטוח שאיתה הוא יתחתן. אני בטוח שגם אתה מבין שלא לכך התכוונו.
יש ביטוי שמופיע בנביא, שאולי עליו דברו ה"רבנים": "אשת נעורים" (ישעיה נ"ד). זה כבר משהו אחר. כאן הכוונה למערכת הנישואין הראשונה שזוג בנה. יש בה תמימות, ראשוניות, ועוצמה של גילוי וחידוש. אהבה כזו כבר הרבה יותר מובן שקשה לשכוח.
בכלל, כל מערכת יחסים זוגית היא חוויה עמוקה ומשמעותית מאד, והיא משאירה חותם בנפשו של האדם, חותם המעצב את האישיות במידה כזו או אחרת. על חתימת החותם אפשר לומר כי "אי אפשר לשכוח" אהבה זו.