שאלה
שלום רב,
ברצוני לשפוך את הלב וגם לקבל ייעוץ ותמיכה.
לאחרונה עברתי פרידה כואבת מבן זוג שהיה עמי שנתיים וחצי.עברנו המון יחד ובין היתר הוא היה עמי לכל אורך הגיור שלי.
יש לציין שהגיור היה משאת נפשי מגיל צעיר ללא קשר לבחור ותמיד התחברתי ליהדות (כל הצד של אבי הם אנשים דתיים)
שנינו באים מרקע שונה מאוד גם עדתי וגם דתי הוריי חילוניים והוא והוריו דתיים. אך למרות הבדלים אלונפשתותינו התחברו ונלחמנו המון על אהבתנו גם כשההורים משני הצדדים התנגדו בהתחלה נחרצות לקשר.
בסופו של דבר לאחר ששני הצדדים ראו שהקשר רציני, משפתתו קיבלה אותי ואף עזרה לי בכל הליך הגיור, הייתה לי למשפחה מארחת ואף הוא ואביו נכחו בדיון בבית הדין. השמחה הייתה גדולה מאוד כשסוף סוף הצטרפתי לעם היהודי, שמרתי מצוות,שבת, כשרות, הקפדתי ללכת
לתפילה כל שבת וכבר היו דיבורים על חתונה.
הבעיה היחידה הייתה הוריי, הפריע להם שבן זוגי לא הסכים לאכול
מהאוכל של אימי (ובצדק) ושאת רוב השבתות ביליתי אצלו (כי בבית לא שמרו שבת), אך בסופו של דבר אמי הבינה שאין ברירה וזאת הדרך שבה בחרתי ובסה"כ בן זוגי היה בחור טוב שעשה אותי מאושרת. היא אף הסכימה שאתייעץ עם רב כיצד תוכל בעתיד לבשל לו בעזרתי (אני יהודייה) ובעזרת כלים כשרים על מנת לארחו.
לצערי בן זוגי החל להתרחק לאחרונה ולבסוף ביקש להיפרד בטענה כי הוא מבולבל ואינו רואה את עתידו איתי, לאחר מכן גיליתי שהסיבה הייתה הסיטואציה המורכבת עם הוריי, העובדה שהוא אינו יכול להתארח בקלות ולבלות שבתות עם משפחתי. ניסיתי רבות לשכנעו שלא מוותרים על אהבה וקשר טוב שעבר כל כך הרבה מכשולים בגלל בעיה כזאת והוריי מוכנים להתפשר, אך שום דבר לא הועיל ואני אף חושבת שמישהו השפיע עליו לוותר עליי.
הוא טוען שהוא לא יאהב אחרת כמוני, אך לא יכול להמשיך ככה ועושה
זאת בשבילי ושיהיה לי קל עם אחר. אני כואבת ושבורה ואף מרגישה נבגדת, אני אוהבת אותו רוצה לחיות את חיי איתו, מה עליי לעשות? האם להמשיך להלחם עליו או לוותר ולקוות שיבוא מישהו שיהיה מוכן להקריב בשבילי ולוותר על חיי הנוחיות? אני הרי הייתי מוכנה אפילו להקריב את משפחתי בשבילו...
תשובה
שלום לך
ראשית תזכי למצוות ותמשיכי בדרכך.
אני חושב שהוא מפסיד בגדול אבל ייתכן שאינו בשל לחתונה.
שאר הדברים הם שוליים, כל זוג בונה את ביתו עם התנתקות מסוימת מהדור הקודם. ייתכן שאצלך זה יהיה מעט יותר - אבל זה לא צריך להפריע לזוג אוהב וחברים טובים.
הוא מפסיד הרבה מאד בכך שהוא מוותר על 'גיורת' (בהנחה שאינו כהן כמובן). יש בכך זכויות רבות ובעיקר מקיימים בכל יום עוד מצוות נדירות מהתורה של 'אהבת הגר'. {אם כל יהודי מקיים באהבת אשתו גם בנוסף ואהבת לרעך כמוך, הוא יכל להוסיף אהבת הגר}
אני מציע לך לא לתת לתירוצים (כמו אוכל אצל ההורים) לשכנע אותך.
מדברייך נשמע שהוא אינו חפץ בך או שהוא מפחד להתחתן בכלל.
אם הוא היה שואל הייתי מציע לו ללכת ליעוץ מקצועי שמא יש לו 'פחד מחתונה' שזו בעיה נפוצה.
לגביך -
אל לך לחכות.
אם קשה לך ואת צעירה, את יכולה להמתין חודשיים או שלושה ובסופם לשאול אותו שוב.
בברכה ובהצלחה דוד לוי
098987548