שאלה
שלום!
שאלה זו היא המשך לשאלה שנענתה ע"י הרב יובל שרלו..פשוט לא מצאתי איך שולחים אליו שאלה באופן ישיר...
כבוד הרב-
תודה רבה על התשובה. בתשובתך לשאלתי לגבי אב שהתעלל בי מינית,ביקשת שאפרט מעט את הנסיבות לפני שתענה על עניין הסיפור לאחרים על מה שארע.
הבעיה היא שאיש מהמשפחה לא יודע מה עברתי, או שיודעים ומעדיפים לא להתמודד עם זה... הצורך לספר אינו רק מרצון לשתף, אני נמצאת בטיפול ושם אני מדברת כדי לשתף ולטפל.. הקושי נוצר משום שאני באמת חוששת שהוא עלול לפגוע שוב- בנכדותיו או באחי הקטנים, והשאלה היא האם חשוב ומותר שאספר למישהו? הקושי שלי אף גובר משום שאני מפחדת שהעלת נושא זה תגרום למשבר רציני במשפחה, ולמרות שיש בה המון קשיי תפקוד והרבה פגיעה, זו משפחה,ואני חוששת לקחת על עצמי את האחריות להתפרקות שלה, או לכל תוצאה קשה אחרת שזה עלול לגרום לה.
תודה רבה, תזכו למצוות.
תשובה
שלום וברכה
אני מבין היטב את המציאות בה את נמצאת. כיוון שאיני מכיר את פרטיה איני יכול לומר משהו מוחלט, וגם ראוי שכל האומרים דברים מוחלטים ייזהרו, כי בענייני משפחה הולכים על קצות אצבעות ולא על דברים מוחלטים.
על כן, אכתוב את העקרונות בלבד, אולם את היישום תצטרכי להסיק בעצמך מתוך ידיעתך את המציאות, והעובדה שאת בטיפול ומדברת שם היא מצוינת, ובוודאי את מקבלת שם ייעוץ.
א. עיקר העיקרים הוא שהאחריות שלך אינה כלפי האבא. האחריות שלך היא כלפי עצמך, כלפי אחייך ואחיינותייך, ואת צריכה לייחד את החלטותייך לכיוון הזה.
ב. אין ניסיון למנוע משבר במשפחה המצדיק הפקרת ילדים ומבוגרים למעשי התעללות. זה המשבר הקשה ביותר.
ג. לא את אחראית על התוצאות הקשות, אלא מי שנהג שלא כשורה.
על כן, נקודת המוצא צריכה להיות להוציא את המורסה לאור השמש ולטפל בה, גם אם היא תגרום בעיות לא פשוטות. לעתים לא נוהגים בנקודת המוצא – אם בגלל שאין דרך, אם בגלל שחושבים שזה לא יעזור, אם בגלל שלא רוצים לשלם את מחיר החשיפה – וזה מותר לך ולגיטימי לנהוג כך, אולם אם את שואלת על עצם העיקרון, הדברים די ברורים.
כל טוב ואעזור לך ככל שאוכל
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם