שאלה
לכבוד הרב שלום רב.
בעלי לצערנו אבד את אביו בל"ג בעומר, רציתי לשאול מספר שאלות:
1. האם החג מבטל את דיני האבלות הנוהגים עד 30 יום? ואם כן, האם יום האזכרה צריך להיות לפני החג?
2. האם איננו יכולים לארח בימי החול?
3. לגיסתי (האבלה גם היא) יש ילדה כבת 4 וחצי, ובעוד כ-4 שבועות תהיה לה מסיבת סיום בגן, ואין מי שיוכל ללכת איתה פרט לאימה (זהו גן נפרד ואבות אינם מורשים לבוא). ברור שיהיו גם שירים וריקודים של הילדות, האם גיסתי יכולה ללכת, לפחות לחלק מהאירוע?
4. האם יש איסור לשמוח בכל 30 ימי האבלות? (כלומר, לצחוק ולשמוח בתוך הבית), או שזה רק עניין של תחושה?
רציתי לציין שבעלי ספרדי, לעניין הלכות האבלות.
בברכה,
תשובה
בס"ד
1- מי שכבר ישב שבעה החג מבטל לו את ה"שלושים" לגבי תגלחת וכד' לכל אחד מהקרובים חוץ מבנים ובנות.
גם למי שהוא מבטל גזירת שלושים ומותר בתגלחת לפני החג. הוא לא משנה לו את תאריך האזכרה והוא יהיה ביום השלושים.
חג לצורך זה הוא פסח שבועות סוכות ר"ה וכיפור.
2- יכולים.
3- יכולה ללכת אבל בזמן השירים והרקודים תלך לפרוזדור שלא להיות שם.
4- אין איסור לחייך. אין מקום לבדיחות הדעת. ואולי כדאי לקרוא את ההלכה הבאה שאינה שאלתך אבל היא מלמדת.
בשו"ע יורה דעה סימן שפ (הלכה כה)
"על כל המתים אסור עד שלושים יום לילך בסחורה למרחוק דאיכא פרסום גדול ודומה לשמחה שהולך לשיירא גדולה ושמחים הרבה בדרך. באביו ואמו - עד שיגערו בו חביריו ויאמרו: "לך עמנו"
הרי למדנו שגם ללכת בשיירה למסחר אסור בתוך שלושים כיון שהאוירה שם היא של "דומה לשמחה".
ובלע המוות לנצח
ומחה ה' דמעה מעל כל פנים
אמן.