אבידת גוי

בס"ד


[אבידת גוי]

אבדת גוי מותרת כיון שבדרך כלל הוא מתיאש ממנה ולא חושב שיחזירו לו אותה. אם החוק הוא שמחזירים אבידה באותו מקום - צריך לפעול על פי החוק. אבל אתה בודאי מכיר את סיפור המובא בגמרא על הקידוש ה' הגדול שקורא כשמחזירים אבידה בחברה שבא לא רגילים להחזיר אבידות והסיפור הזה מצא את ביטויו גם בהלכה.

ובשו"ע חושן משפט סימן רסו
אבידת העכו"ם - מותרת שנאמר (דברים כב, א). אבידת אחיך, והמחזירה הרי זה עובר עבירה מפני שהוא מחזיק ידי עוברי עבירה, (ומסבירים המפרשים שזה בגלל שיש חשש שהנכרים יעלילו על הישראלים שהם מחזיקים בידיהם עוד דברים אחרים שנאבדו באמת או בשקר מן הנכרים ויבואו לבזוז בין היהודים) ועל זה נאמר הפסוק "למען ספות הרוה את הצמאה"
ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה - הרי זה משובח.
ובמקום שיש חילול השם - אבידתו אסורה וחייב להחזירה.
ובכל מקום מכניסים כליהם ככלי ישראל - מפני דרכי שלום: (דהיינו אם רואים שעומד לקרות נזק לחפצים של נכרי - שומרים עליהם שלא ינזקו וכגון שרואה את כליו שנרטבים ומתקלקלים בגשם - עליו לכסותם שלא ינזקו.


[אכילה בסעודה שלישית]

לאכול סעודה שלישית בלחם. ואמור להם כי אתה מוכן לשטוף את הכלים במוצאי שבת. וכד'

[עוגיות אחרי פסח]
אם זה ספק חמץ - גם אחרי פסח אין לאכלו.

בהצלחה