אבא שלי ושיעוריו

שלום לך בן תורה .

הנני מתבונן בשאלתך ורואה שני דברים קשורים ושונים של כבוד האב - הרב מזה , והחופש מלימוד תורה מאידך .

בקצב החיים והשכלולים המסחרר של ימינו , יש קשר הדוק יותר והבנה בין דור האב לדור הבן, ומאידך יש פחת מסוים בכבוד האב בגלל ה'סחבקיות ' ועוד כמה טעמים .
לאביך תהיה נחת רוח כפולה מהשתתפותך בשיעוריו לא רק מבחינתו אלא מבחינת לימודך .
אבל לצד של לימודך , אם תקבע חברותא עם חבר או תשתתף בשאר שיעורים , זה ודאי ישמח אותו .

אני משער שגם אביך מבין שיש לך זמן פנוי מהישיבה ויש לך חברים , אם כי אל נשכח שיש קצת יותר מדי חופש , חודשיים של קיץ חודש של תשרי חודש של ניסן , חודש ה'ארגון' - אגב עם הרבה הערכה לתנועה , מה יש למדריך וחניכיו לארגן חודש שלם -
שבת כן שבת לא שבת למה לא .

לנו שהיינו גם חניכים ומדריכים וקומונרים היו שלוש שבתות בישיבה , ורבותינו ספרו לנו שהם בדורם יצאו אחת לשש ורבותיהם יצאו אחת לחצי שנה ..

אינני חושב שיש למישהו פטור מלימוד תורה לכמה חודשים , ולכן טוב מה שנוהגים בני נוער לעשות שיעורים מיוחדים וסדרי לימוד , אל תזלזל בזה , מה שתקנה עכשיו בלימוד תורה , לעולם לא תשכח , אלו השנים הכי יפות לתורה , לא רק לחבר'ה .

בנערותי זכיתי לקבל מכתב ממורי ורבי הגאון הרצי'ה קוק עליו השלום אשר עודדני מאוד ללמוד משניות בימי החופשות .

ולגבי אבא שלך ,
תשמע , אם הוא נותן שיעור מיד אחרי התפילה ואתה יוצא לנגד עיניו יש בזה קצת עלבון , המנע מזה , עצתי שתמצא פשרה של כמה שיעורים שתשתתף וכמה שלא
והרי אתה מודה שאתה נהנה בהם והם יפים .

וכך גם תרווה את הנאותיך , וגם תנהג באבא בכבוד רב.

לך בין הטיפות ובהצלחה .