שאלה
שלום רב.
במקום שבו אני גר היה מקרה שמספר נערים(סביב גיל 11-12-13) גנבו מספר דברים מאחת החנויות.
הדבר התגלה וההורים של אותם נערים הסכימו לשלם על המוצרים שנפגעו (מכיוון שהמוצרים נפתחו ולא ניתן למוכרם).
מבלי להיכנס לשאלת חיוב התשלום של ילד שקטן מגיל 13,
האם לפי ההלכה למי ש"הופקד" לשמור בחוץ בזמן הגניבה (על מנת להתריע במקרה שמישהו אחר מתקרב) יש חובה לתשלום על הגניבה כמו שיש למי שלקח בפועל את המוצרים?
תודה רבה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בעז"ה
שלום לך.
ראשית יפה הדבר שההורים שילמו מבלי להתייחס להלכה האם הם מחוייבים בתשלום הנזק הזה ובספרי שו"ת פורת יוסף שיצא עתה לאור ישנה תשובה מפורטת בדבר חיוב ההורים לשלם נזק של הילדים בבית הספר ובענין חיוב הקטן ראה שולחן ערוך חושן משפט בסימן שמ"ט סעיף ג וכאן לכל הדעות חייבים לשלם כי הגניבה נמצאת בעין אלא שאי אפשר למכור אותה פתוחה מאריזתה.
ולדעתי ראוי שהילדים עצמם יעשו עבודה מסויימת כדי שמכספם הגזילה תוחזר כדי לחנך אותם לקיום ההלכה והמצוה כמבואר בשולחן ערוך חושן משפט בסימן שס : " כל הגוזל חייב להחזיר הגזילה עצמה שנאמר: והשיב את הגזילה אשר גזל".
לגבי הנערים שסייעו מרחוק הנה יש הלכה שם בסימן שמח : "המראה לחבירו לגנוב או שלחו לגנוב, אין המשלח חייב (ת"ה סימן שט"ו), דאין שליח לדבר עבירה (ד"ע). מיהו אם השליח אינו בר חיובא, המשלח חייב (מרדכי פ"ק דמציעא)".
הגנב עצמו הוא העובר הראשי והוא המחוייב אם כי כל מי שסייע בידו עבר עבירה של לפני עוור לא תתן מכשול והוא גם שותף ממש לדבר העבירה כי בלעדיו לא יכל הגנב לגנוב.
ואולם היות והיו שם בני שתים עשרה ובני שלוש עשרה הנה אם הנער שגנב היה בן שתים עשרה והצופה היה הגדול יתכן שדווקא הוא המחוייב היות והוא המשלח במידה ואכן הוא שלח את הנער לגנוב ואמנם הגנב לא היה צריך לשמוע למשלח כי דברי הרב הקדוש ברוך הוא שאסר לגנוב דברי הנער המשלח דברי מי שומעין? בוודאי ששומעים לקדוש ברוך הוא.
ולדעתי מי שהיה בחוץ כפי הנשמע מדבריך גם מוגדר כהגנב עצמו והרי גניבה זו היתה באמצעות שניהם והם גדר של שנים שעשאוה וכל אחד היה זקוק לשני .
אך צריך עיון למעשה היות ויש שם סעיף קודם : " מי שגנב והגביה הגניבה, ובא אחר וסייע להוליכה משם, פטור זה השני". ועדיין אפשר שזה פטור רק כי סייע להגביה אבל השומר הוא לא מסייע להגביה אלא שותף גמור לגניבה והוא יותר חמור.
ועל כן לדעתי תשלום הגניבה צריך להיות גם לגונב בידו וגם לשותפו שבלעדיו לא היתה הגניבה מתבצעת וזה אינו שליח לדבר עבירה אלא שותף בעבירה.
ולבסוף שם בשולחן ערוך בסימן שמט בסעיף ה יש הלכה מאוד חמורה : "ראוי לבית דין להכות הקטנים כפי כח הקטן על הגניבה, כדי שלא יהיו רגילים בה".
ואמנם אנו איננו בית דין ואין להורים בימינו בשום פנים ואופן רשות להכות את ילדיהם אבל יש לברר ולהתייחס לענין במלוא הרצינות ולתת לילד שיבחר עבודת התנדבות ועל ידה הוא יבין מהי הנתינה ויתרחק כל ימיו מן הגזל.