שאלה
שלום כבוד הרב רציתי לשאול שאלה על מקרה בחיי אני ואבי הולכים כבר 6 או 7 שנים ברגל לבית כנסת שנמצא מחוץ למקום מגורינו בשביל להתפלל תפילת שחרית של שבת אנחנו מגיעים בזמן אבל אני לא מצליח להתפלל בריכוז עקב החום והזיעה שנגרמים מההליכה.
כבר כמה שבועות שאני התחלתי ללכת לבית כנסת במקום מגורי לתפילות מנחה וערבית של ערב שבת , ימי חול , ושבת עצמה ושאלתי את אבא שלי אם הוא רוצה ללכת לבית כנסת לתפילת שחרית של שבת במקום ללכת ברגל ובחום לבית כנסת שמחוץ למקום מגורים שלנו אך בגלל מקרה אלימות שקרה לו והעלבה של הרב הקודם של המושב בבית הכנסת הוא אינו מסכים להתפלל שם , כשאני מתפלל בבית כנסת שבמושב שלי אני מרוכז ויש אווירה של תפילה אך שאני מתפלל בבית כנסת שמחוץ ליישוב איני מרוכז ולוקח זמן עד שאני מתחיל תפילה האם מותר לי או אפילו חובה ללכת לבית הכנסת שבמקום מגורי למרות מצוות כיבוד הורים , והמקרים הקשים שקרו בבית כנסת שבמושב שלי ?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
מצוות כיבוד הורים מחייבת לסייע ולתמוך בהורים. לכן אם אבא שלך צריך לווי או עזרה שלך בהליכה למקום הרחוק, או שהוא צריך סיוע שלך כשהוא מתפלל שם, אז יש מצוות כיבוד הורים ללכת אם אביך.
אבל אם אביך מסתדר לבד ואין הכרח בנוכחות שלך אתו, אינך חייב לציית לבחירה שלו להתפלל במקום רחוק. הדבר דומה לאבא שידרוש מבנו להצביע בבחירות למפלגה מסוימת... כיבוד הורים לא מחייב לציית להורים בכל דבר ועניין אלא לתת מענה מסור ומכובד לצרכים של ההורים.
תסביר בכנות, בסבלנות ובאדיבות לאבא היקר שלך שאתה מכבד מאוד את הבחירה שלו היכן להתפלל, אבל עבורך זו בחירה שפוגעת באיכות התפילה שלך, לכן אתה מתפלל במקום הקרוב יותר.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם