שאלה
שלום כבוד הרב,
אני בת 12 ואני נורא משתדלת להתחבר לקב"ה...
אך לא ממש מצליחה, יש לך אולי רעיון איך אעשה זאת?
אני חשבתי לעשות זאת ע"י כוונה בתפילה (כי אני אישית לא ממש מתכוונת בתפילה וזה ממש מעציב אותי...) אך ככל שאני מתכוונת יותר, כך להגיד את הקטע לוקח לי יותר זמן, ואז יוצא שאני מוותרת על תפילה בציבור...(כי אני לא מספיקה להגיד את הקטע)
מה יותר חשוב? הכוונה שלי בתפילה? או התפילה בציבור?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
את מתקדמת בכיוון הנכון. התפילה היא אחת הדרכים המשובחות להתחבר אל הקדושה.
עדיף לכוון בתפילת עמידה ולהתפלל לאט, גם אם משום כך לא מספיקים לסיים לפני שהחזן מתחיל את חזרת הש"ץ.
אם את עדיין בתפילה עמידה והחזן הגיע ל-'קדושה', תעמדי בשקט, בפה סגור, ותקשיבי לקדושה שהחזן והקהל אומרים. לאחר קדושה תמשיכי בתפילת עמידה שלך עד שתסיימי אותה.
אגב, עקר הכוונה בתפילה בתפילת עמידה, אינה במחשבה ובהבנה של כל מילה ומילה. יותר חשוב להתפלל בהרגשה ברורה שאת עומדת לפני ד' וכאילו מדברת ממש עם ד' (כמו שמסופר על תפילת חנה בספר שמואל א פרק א). זוהי הכוונה הכי נכונה והכי חשובה.