תורה שבכתב

שלום וברכה

על שאלה חשובה זו נכתבו אין ספור יצירות.

בשנים האחרונות נראה כי ספרו של הרב אמנון בזק הי״ו הוא המקיף ביותר:

https://www.siman-kria.co.il/product/%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%A0%D7%99---%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%94--%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%96%D7%A7

מבין התשובות השונות, אני קרוב בעיקר לזו שנכתבה על ידי הרב קוק זצ״ל, בפתח ספרו אורות התורה:

התורה שבכתב היא הצבת האידיאלים המלאים לעצמם, לא כשהם מחוברים למציאות. הם לא מוגדרים שם (״זכור את יום לקדשו״ - לדוגמה, אינו מגדיר את מצוות השבת) מבחינה מעשית, אלא הם כעין רוח אלוהים המרחפת על פני המים ומציבה את הכיוון הכללי. אם היא הייתה חסרה - היינו יודעים מה לעשות באופן מעשי מכוח התורה שבעל פה, אבל לא היינו יונקים את הקשר לקב״ה ואת המשמעות הכללית של השבת.

לעומת זאת, התורה שבעל פה מעוצבת מבחינה מעשית, נלמדת על ידינו ומפורשת על ידינו ועל כן היא קרובה יותר למהות האנושית שלנו, ואם היא הייתה חסרה לא היינו יודעים מה לעשות.

וכך יש צורך בשתיהן.

להבדיל אלף אלפי הבדלות,

הדבר דומה ליחס בין מגילת העצמאות (״שבכתב״) ובין חוקי מדינת ישראל (״שבעל פה״). את שניהם אנו צריכים.

כל טוב