שאלה
שלום רב!
יש מדרש שאינני יודע איך להתייחס אליו. אשמח מאוד להסבר.
''פילוסופוס אחד בקש לידע לכמה הנחש מוליד כיון שראה אותם מתעסקין זה עם זה, נטלן ונתנן בחבית והיה מספיק להם מזונות עד שילדו, כיון שעלו הזקנים לרומי שאלו את רבן גמליאל אמר ליה לכמה הנחש מוליד ולא יכול להשיבו, ונתכרכמו פניו, פגע בו רבי יהושע ופניו חלנית, אמר לו למה פניך חלנית, אמר לו שאלה אחת נשאלתי ולא יכולתי להשיבו, אמר לו מה היא אמר לכמה נחש מוליד אמר לו לשבע שנים, א"ל מנא לך, אמר לו הכלב חיה טמאה ומוליד לחמשים יום ובהמה טמאה יולדת לי"ב חודש, וכתיב ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה, וכשם שהבהמה ארורה מן החיה שבעה, כך נחש ארור מהבהמה שבעה, כמפני רמשא סלק ואמר ליה, התחיל מטיח ראשו לכותל, אמר כל מה שעמלתי שבע שנים בא זה והושיטו לי בקנה אחד'' (בראשית רבה כ,ד)
המסר של המדרש להבנתי הוא שהתורה מכילה בתוכה את הידיעות המדעיות, ולא צריך לחפשם מחוץ לה. הבעייה היא שהמדרש מתבסס לכאורה על נתון שאיננו נכון. ואם המקרה המסויים הזה איננו נכון, יש לפקפק בעקרון כולו.
חפשתי התייחסות מרבנים למדרש זה ולא מצאתי תשבה שהניחה את דעתי.
דרך אחת היא להסביר מציאותית למה המדרש צודק, ולומר שהוא מתייחס למין מסוים של נחש, או על מקרה נדיר. זהו דוחק. מההקשר (שמובא שם משכי עיבור של חיות אחרות), וגם מסתימת הדברים במדרש, נשמע שמדובר על סתם נחש.
דרך אחרת היא להסביר שזהו משל לעניין אחר. אך בפשטות המסר של המדרש מאוד ברור, והוא מסר עקרוני על תורה ומדע, ורחוק בעיני שיש בו כוונה אחרת נסתרת.
נראה לי שחז''ל לא מסכימים עם הנסיון שלנו בדורנו להרחיק את התורה והמדרשים מאמירות מציאותיות, וממילא לסתירות בין התורה והמדע. ואם כן אני נבוך.
אשמח להתייחסות לסוגייה בכללה, ולמדרש הזה בפרט.
תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה
חכמינו הגדולים ידעו דברים רבים רבים, אולם אין שום סיבה להניח שהם ידעו את כל הידיעות המדעיות.
המדע הולך ומתגלה לנו, ו״חכמה בגויים – תאמן״.
הבעיה בסיפור הזה עצמו בהקשר של המדע הוא שלכאורה הם הכירו נחשים וחיו בקרבתם, ועל כן המסקנות המדעיות – בין מהגמרא ובין ברומי – עומדות בסתירה לניסיון החיים שלהם. על כן, הסיפור הזה עצמו אינו ברור מספיק, ואני לא יודע להסבירו.
על כל פנים, הסיפור הזה גם אינו קובע שחז״ל ידעו את כל הידיעות המדעיות. הוא רק אומר כי בנושא מסוים, ואולי בנושאים מסוימים, אפשר להגיע למסקנות מדעיות לא רק לפי מחקר אמפירי, אלא גם בצורה פילוסופית, מתוך התורה. למותר לציין כי בתקופה זו המדע בכללו היה מדע פילוסופי, והטיעון בימי חז״ל בוודאי היה תקף, אולם גם כיום – יש מסקנות משמעותיות שניתן להגיע אליהן מתוך חקר פילוסופי תורני ולא רק במחקר אמפירי.
בדרך זו אין אנו נדרשים לומר דברים שאנחנו סבורים בעומק הבנתנו שהם לא נכונים, כאילו מדובר בסוגים של נחשים, או כאילו מדובר במשל ולא בפשט.
כל טוב