מי שישב על כסא ראש הממשלה בעבר במשך כשנה, מוביל כעת קמפיין שמפזר הבטחות משנות מציאות לכל עבר. ממענקי נדל"ן של מיליון שקלים לכל מילואימניק, דרך פירוק והרכבת משרד החינוך לטובת מורות מבוססות AI, ועד להפלת משטר האייתולות באיראן - וכל זאת במקביל להורדת מחירי המזון ב-30%. על הנייר, בנט מציע אוטופיה מושלמת. במבחן המציאות הישראלית הסבוכה, נותר רק לתהות איך בדיוק הקסם הזה אמור לקרות בפועל, ואם פיזר יותר הבטחות מכפי שניתן לקיים.
ישיבת ממשלה ראשונה אחת: שלוש הבטחות
הבטחות רבות אמורות להתקיים כבר בישיבת הממשלה הראשונה, אותן יצליחו להספיק לקיים לאחר סבב היכרות. כאשר הקו המוביל הוא מחיקת מורשת הממשלה הנוכחית. בנט מתחייב כי כבר בישיבת הממשלה הראשונה בראשותו:
יבוטל חוק הפטור מגיוס, אותו הוא מכנה "חוק יסוד ביזוי התורה".
תבוטל "הוועדה הפוליטית", ותחתיה תוקם ועדת חקירה ממלכתית ובלתי תלויה לחקר מחדלי השבעה באוקטובר.
יבוטל חוק בתי הדין הרבניים, בנימוק שהוא מעניק כוח מופרז למוסד דתי ופוגע בזכויות הפרט.
נפתלי בנט, 24.3.26, לאחר העברת חוק בתי הדין הרבניים, צילום: צילום מסך
"חוק המשרתים": הפיכת הפירמידה
חוק הדגל של בנט, אותו הוא מציב כתנאי סף לכניסה לכל קואליציה עתידית בראשותו, הוא "חוק המשרתים". על פי התוכנית שהציג, 25 מיליארד שקלים יועברו מהכספים הקואליציוניים ומתקציבי ישיבות לטובת משרתי צה"ל.
בראש הפירמידה (משרתי מילואים): יזכו למענק חסר תקדים של 1,000,000 שקלים לרכישת דירה ראשונה, מעונות חינם (גילאי 0-3), ו-50% הנחה קבועה על חשבונות החשמל, המים והארנונה.
נפתלי בנט, 5.6.26, לאחר אישור מאות אלפי צווי מילואים, צילום: צילום מסך במקום השני (מסיימי שירות סדיר): יקבלו מימון מלא לתואר ראשון (תואר שני ללוחמים), 5 שנות נסיעה חינם בתחבורה ציבורית, וסבסוד מעונות חודשי בסך 1,000 שקלים לכל ילד.
בתחתית (משתמטים): שלילת כלל התקציבים וההטבות מהמדינה. בנט מצהיר כי בכוונתו "לפרק את המדינה החרדית שצמחה בתוך ישראל" ולשלב את החרדים בשירות ובעבודה.
מערכת החינוך
בנוסף, בנט מתכנן לסגור ולפרק לחלוטין את משרד החינוך הנוכחי בטענה שהוא מיושן ובירוקרטי, ולהקים משרד מודרני מבוסס אוטונומיה למנהלים. התוכנית כוללת:
שילוב AI בבתי הספר: "מורה פרטי" מבוסס בינה מלאכותית לכל תלמיד, כדי לפנות את המורים לחינוך ערכי וליווי רגשי.
לימודי ליבה כתנאי לתקצוב: החלת הכלל "לא ממלכתי - לא על חשבוני", בו יתוקצבו רק מוסדות שילמדו את הבסיס המשותף.
ביטול הבגרויות בי"ב: סיום הבגרויות בכיתה י"א והפיכת שנת י"ב לשנת מכינה, שירות ומנהיגות.
כלכלה, שקיפות, וממשלה רזה
בזירה הכלכלית-ניהולית, בנט מבטיח להילחם בקרטלים ובמונופולים ולהביא להוזלת מחירי המזון בלא פחות מ-30%.
במקביל, הוא מתחייב ליישם עקרונות ניהול מעולמות ההייטק במגזר הציבורי, כולל הצבת יעדים מדידים (KPI's) לשרים ושקיפות מלאה. כמו כן, מובטחת סגירת שבעה משרדי ממשלה מיותרים, ביזור סמכויות לשלטון המקומי, ומיגור תופעת המינויים הפוליטיים לטובת אנשי מקצוע.
היעד הביטחוני: הפלת משטר האייתולות
בתחום הביטחון הלאומי, בנט מציג את חידוש "תוכנית התמנון". במקום להסתפק בפעולות נקודתיות או בתקיפת מתקני גרעין בלבד, התוכנית שמה לה למטרה אסטרטגית את הפלת המשטר האיראני. הדבר ייעשה, לדבריו, על ידי מערכה כלכלית חובקת עולם, מתקפות סייבר, וחיזוק מיעוטים נרדפים בתוך איראן. במקביל, מפלגתו מבטיחה לשקם את מעמדה הדיפלומטי של ישראל בעולם ולעבור ממדיניות של "התשה" צבאית להכרעה ברורה.
הרעיון, תמוה נוכח הביקורת על הממשלה כעת, שמדינת ישראל בנויה למערכות לחימה קצרות ונקודתיות בלבד, ולא למערכות ארוכות.
מבחנה האמיתי לתוכנית שאפתנית שכזו טמון בשאלת ההיתכנות
בסופו של יום, מבחנה האמיתי של תוכנית שאפתנית שכזו טמון בשאלת ההיתכנות הפוליטית ובאמון הציבור. לנוכח רשימת הבטחות כה שאפתנית, עולה החשש האם מדובר במצע המנותק ממגבלות המציאות הכלכלית והקואליציונית. הבוחר הישראלי, למוד אכזבות מממשלות עבר, צפוי להטיל ספק ניכר ביכולת לתרגם פנטזיה שלטונית זו למעשים בפועל. והאתגר של בנט כעת יהיה - לנקז את האמון בתוכנית ליום הבוחר.