שאלה
שלום כבוד הרב!
אני בת 17 ויש לי חבר כמה חודשים, ברור לנו שקשר זה הינו למטרת חתונה. יש לי שתי שאלות בנוגע לכך.
א. אנו שומרים נגיעה ומשתדלים לשמור על כל איסור ייחוד וכו'.. אני מפחדת מאוד שנכשל בשמירת נגיעה עם כל השתדלותנו הרבה, אני בעיקר מפחדת עליו בעניין זה כיוון שאני יודעת עד כמה זה חשוב לו ועד כמה הוא פוחד מכך ברור שזה חשוב גם לי עניין זה כי אני חזרתי בתשובה והתחלתי לשמור מלפני שנה נגיעה אך הוא כבר מגיל הבר מצווה ולכן החשש שלי הוא יותר עליו, אנו נפגשים כאחת לחודש וכאשר אנו נפגשים אני מרגישה שהתאווה מציפה אותי ואני מפחדת שיום אחד תאווה זו באמת תתפרץ ותמומש, מרגיש לי שאין לו בכלל תאווה (ברור שדבר זה איננו נכון אך כך דבר זה נראה כלפי חוץ) אני מאוד אוהבת אותו ואינני רוצה בנוסף שקשר זה ייתפרק מכך שחס וחלילה ניפול. מה אוכל לעשות על מנת להסיר חשש זה?
ב. ישנם רגעים של שתיקות מביכות המגבירות את תחושת התאווה והרצון להתקרב יותר, מה ניתן לעשות עם עובדה זו?
אם אפשרי בבקשה תשובה כמה שיותר מהר דבר זה מאוד יעזור לי, תודה על תשומת הלב, הקדשת הזמן והעזרה, תבורך בעשייתך.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
היצר של המשיכה בינו לבינה חזק מאוד מאוד. במקור יש לו תפקיד טבעי בתוך חיי משפחה - לסייע לאנשים להרגיש קרובים ואוהבים, אבל בנסיבות של חבר וחברה דתיים, מתעורר קושי גדול מאוד.
העצה הראשונה והחשובה ביותר - תפילה!
לפני כל פגישה תתפללי שד' יסייע לך להישמר מכל חטא ועוון - שהפגישה תביא את שניכם רק לתוספת קדושה והתעלות רוחנית.
תמליצי על כך גם לבחור.
הפתרון המעשי - הקפדה מלאה על הלכות ייחוד. הלכות אלו נועדו בדיוק כדי למנוע נפילה במפגשים בין איש ואישה. כל עוד תקפידו על הלכות ייחוד ככתבם וכלשונם, אין שום חשש לנפילות.
באשר לשתיקות - צריך לדבר על כך.
אחרי פרק שתיקה צריך לשוחח, לשמוע מה עבר על כל אחד מכם בזמן השתיקה.
אולי הבחור רגיל לשתוק? אולי השתיקה מבטאת מבוכה? אולי דווקא נעים לו לשבת אתך ולשתוק?
צריך שהוא ידע מה השתיקה שלו גורמת לך. אולי תחושה של ריחוק? פחד?
בעקבות בירורים כאלה תגיעו לאחת משתי התוצאות:
או שתשתקו פחות
או שהשתיקה תהיה יותר מוכרת ומובנת ולא תעורר מבוכה.
בכל מקרה השתיקה לא תעורר מאוד תאווה ורצון להתקרב.
לסיום אברך אתכם: "קדושים תהיו"