שאלה
שלום רב!
איני טובה בהקדמות, אז פשוט אגש לעניין:
אני שונאת מישהי ללא סיבה. זו לא תופעה רגילה אצלי, אני תמיד מנסה לאהוב כל אדם ולרוב זה עובד, וגם אם לא, איני מרגישה שנאה כלפי אף אחד. חוץ ממנה. כל מילה שהיא אומרת מכעיסה אותי. איני אומרת לה שום דבר, אבל אכן קשה לי לדבר איתה. ושוב, אין סיבה.
אז שאלתי היא,
מה היהדות אומרת על שנאת חיים?
מה התנ"ך אומר על שנאת חינם?
מה מקורות אחרים אומרים על שנאת חינם?
ובכללי, איך מצליחים להתמודד עם זה ולשחרר את זה?
תודה מראש.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
תשובה אחת מחברת את כל השאלות שלך. אמר אותה החכם שמואל בגמרא (קידושין דף ע עמוד א-ב): "כל הפוסל – במומו פוסל".
עקביות של אדם לפסול ולשנוא אחר, פעם ועוד פעם, מלמדת למפרע שהאדם עצמו סובל מאותו מום ודופי שהוא מוצא בזולת. ה"בעל שם טוב" היה נוהג לומר כי הדרך לדעת מהם חסרונותיך, על מה עליך לעבוד, היא באמצעות שימת לב לדברים שמרגיזים אותך אצל הזולת. מדובר למעשה באותם דברים שהם נקודות התורפה שלך - הדברים שמרגיזים אותך בגלל שהם בך.
אם כך, התשובה לכל שאלותיך: להבין שהחברה הזאת מאותת, לך כל הזמן על דברים שאת לא אוהבת בעצמך. תנסי לראות מה בדיוק מרגיז אותך אצלה - כך תדעי מה הדברים שאינך אוהבת בתוכך. מכאן תצאי לעבודת מידות על עצמך. לא על השנאה כלפי החברה, אלא על אותם דברים שאת לא אוהבת בעצמך, הדברים שהחברה הזאת מזכירה לך. אחרי שתעשי עבודת תיקון לדברים הללו, תסתלק ממך השנאה לחברה הזאת.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם