קשה לי לשמור נגיעה עם החבר שלי - איך מתגברים?

שלום יקרה.

תודה שפנית אלינו, מקווה לתת לך מעט מענה בע"ה.

את מתארת קושי אמתי ומתסכל. מצד אחד, השמחה בקשר והרצון להמשיך אותו ומצד אחר, ככל שיש יותר קירבה נפשית, הקושי לשמור על מה שאני מאמינה בו מתגבר ולפעמים גובר על זה ועושה לא טוב. אני מעריכה מאד את הרצון שלך לשמור נגיעה למרות הקושי שכרוך בזה. קושי שאני בטוחה שהוא גדול ומרגיש בתלי אפשר לפעמים.

קודם כל, חשוב לי לכתוב שאני מבינה אותך לגמרי, זה כל כך אנושי ומובן. והדבר הראשון שאני חושבת שיש הוא לשמוח. כן, לשמוח שאני בריאה, לשמוח שיש לי משיכה. זה דבר טוב שיש ממנו המון ברכה.

שלמה המלך כותב בקהלת "עת לכל לחפץ". הקב"ה ברא בנו יצר מאד מאד חזק שלא לחינם, לא כדי שרק נתייסר ונתגבר על עצמנו. באותה מידה שעם היצר הזה ובזכותו אפשר לבנות, לפתח ולהרחיב עולמות כך גם באותה מידה עם היצר הזה אפשר להרוס, לאבד את המקום הבריא לנו, הנכון והטוב האמתי. מתי הורסים ומתי בונים? "עת לכל חפץ"- בונים אם נותנים לו מקום בזמן הנכון לו, כשיש בית אחד שהוא רק שלי ושלו, שהתחייבנו זה לזו, רצינו אחד בשנייה והאמנו אחד בשנייה עד הסוף!!

לא ציינת בת כמה את, אם את בגיל גדול יותר, אז חתונה זה מתאים או בשלבי התיכון ויש עוד כמה שנים. ובכל זאת, אכתוב את הדברים באופן פתוח.

"היצר הוא מכר וותיק"

אם נסתכל טוב על היצר, נראה איך הוא עובד- דוגמא מעניינינו: מתחילים ב'רק רק חיבוק' ('אני?!, אין סיכוי שאעבור על יותר מזה, גם ככה זה גבול עכשיו')אבל היצר לא מסתפק בזה, הוא רוצה עוד יותר ועוד יותר בגדול. ואני ח'ו לא כותבת את זה כביקורת אלא מלב אל לב. בזמן שאנחנו מביאים לו פיסה קטנה, הוא רוצה עוד יותר, מביאים לו פיסה קצת, ממש קצת יותר גדולה ומשם.... יש זה מתגלגל והקושי לעצור את זה אחרי שהבאנו פיסה הרבה הרבה יותר גדול ממה שהיה לפני כן.

הדוגמא הזאת היא אומנם מ'עניינינו' אך אני חושבת שאחד ההתמודדויות המאתגרות בדור שלנו זה כל הקשור בעריות, חז"ל אמרו לנו 'אין אפוטרופוס לעריות'.

כשהמגע הופך להיות ממש חלק מהקשר אז נאבדת המחשבה האובייקטיבית של האם הקשר הזה הוא באמת טוב לי? האם הבחור הזה מקדם אותי ומעלה? האם אני רוצה לשמור על הקשר הזה בשביל מטרת חתונה או שזה סתם?

למה? כי יש לנו הורמונים שממכרים אותנו למגע. הצורך במגע ו'החוויה' הגופנית שהוא מספק לי גוברים על השכל הישר, הבהיר והאמתי.

נקיות פנימית

יש מבט מסוים שבו אני צריכה להביט על הגוף שלי. הגוף של האישה זה לא רק חומר, זה משהו קדוש. וכשאני נופלת אז זה לא היה ונגמר, זה משאיר שריטות הן בנפש ופעמים הן בגוף.

המבט שלי אמור להיות מבט למרחק, איך אני רוצה להגיע לחתונה שלי? האם אני רוצה להתחתן עם מישהו שזה פעם ראשונה שאני נוגעת- הוא רק בי ואני רק בו או שאני יודעת שיש לנו עבר וכבר 'עברתי כמה'? בטוחה שאם 'עברתי כמה' המקום יהיה לא נקי ונכון כראוי לפעם הראשונה והאמתית. ובנוסף, המבט הישר יהיה קשה יותר, כי גם אחרי החתונה יש פעמים שלא נוגעים, לא לחינם.

לשאלתך, איך אתמיד בקשר ותוך כדי אשמור?

לדעתי, אם אתם בגיל של חתונה יש מקום לחשוב על המטרה- אם אנחנו רוצים להקים בית אז לצעוד לשם, אם אנחנו לא רציניים בדבר אז לשקול היטב את צעדנו.

1. הייתי מציעה ללמוד ולהעמיק יותר בחשיבות של הנושא- למה זה חשוב? למה אנחנו מצווים לשמור את זה לאחר כך? מה יש בזה כל כך חזק שזה משאיר בי רישומים בנפש, מהו הגוף שלי בשבילי? מה הייתי רוצה שיהיה?

לפנות לדמות גדולה שאת מעריכה, לשתף אותה בתחושות המורכבות, בקושי להישמר וברצון לשמור על הקשר ויחד איתה ללמוד ולהתברר על חשיבות הנושא ולעלות פתרונות שמתיישבים.

2. בנוסף, לא סתם יש הלכות ייחוד- חז"ל יודעים מתי היצר שלנו חזק ובאים ועוזרים לנו באילו דרכים ניתן לשמור אותו. ממליצה מאד ללמוד אותם ולהקפיד עליהם.

חושבת שנכון לשים לב לאיפה נפגשים ומתי. שעות של לילה הן שעות של קרבה ואינטימיות אז אולי להגדיל את שעות המפגש לאור יום.. להשתדל להיות במקומות פתוחים, מקומות עם אנשים.

3. ממליצה לך לשבת ולחשוב עם עצמך, כתיבה פעמים יכולה לעזור. איפה הייתי רוצה להיות? איפה ארצה לעמוד כשאהיה כלה? למה זה חשוב לי לשמור על זה? איך אני עוזרת לעצמי להתחזק בזה תוך הקשר? (אולי לימוד יומי, אולי לשנן לעצמי למה זה חשוב..).

דבר אחרון, את כותבת שאת לא רוצה להיפרד ממנו או לשמור על מרחק יותר אבל צריך לדעת שיש לזה השפעה. נכון, זה פחות כיף להתרחק קצת יותר פיזית אבל אם זה יעזור לשמור על נגיעה, כדאי לחשוב איזה רווח יותר גדול, מאיפה יש לנו יותר תועלת?

חושבת שצריך להיות עם מבט למרחק, ולחשוב על דברים ברצינות הראויה להם (ויש לזה הרבה משקל) 'איזהו חכם הרואה את הנולד' כתבו לנו חז"ל וטוב לחשוב לפני מעשה.

יקירתי,

ה' יצליח דרכך. ולוואי שתדעי ללכת בין הטיפות ולשמור על מה שחשוב בנאמנות אל עצמך ואל טובתכם.

אנחנו פה לכל דבר ועניין,

יהודית