שאל את הרב

שכר מצווה אחת שווה כל התורה

הרב חנן שוקרון הרב חנן שוקרון 06/10/21 11:34 ל בתשרי התשפב

שאלה

שלום,

נתקלתי באחת השאלות שהובאו כאן באתר בקישור הזה

https://www.kipa.co.il/ask/show/90501

סעיף מסוים בקישור דיבר על זה:

"השמחה, אף שאינה נמנית כמצוה מתרי"ג מצוות, הרי היא תנאי, העובר כחוט השני בכל המצוות והנצרך לקיום כולן. "העושה מצוה אחת בזריזות ובשמחה", כותב הרמב"ם, "כאילו קיים כל התרי"ג מצוות (הביאו ספר התולדות בן פורת יוסף עמ´ ס"ח). ועל כן אין השמחה ´סתם´ מצוה, אלא, כלשון רבי נחמן, "מצוה גדולה", "כי שורש נקודת כל המצוות היא השמחה" (ליקוטי מוהר"ן תורה ע"ח)."

ושאלתי היא, האם יתכן שאדם אכן יעשה מצווה אחת בשמחה וזה יחשב לו שקיים את כל תרייג המצוות?

ה´ צדיק וישר , לא נשמע לי הגיוני החוסר צדק הזה .

יתכן שאדם א´ יעשה 4 -5 מצוות וכנגדו אדם ב´ יעשה מצווה אחת בשמחה ו 300 עבירות,

המאזן של אדם ב´ יהיה גבוה יותר מהמאזן של אדם א רק בגלל שעשה מצווה מסוימת בשמחה.

מאד קשים לי דברי הרמבם אשמח להסבר על כך

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

לשואל שלום

ראשית אשבחך, שאלה טובה וגדולה שאלת. יישר כח.

איני יודע מהיכן המקור שהבאת, אך הנה דברי הרמב"ם במקורם:

רמב"ם, פירוש המשניות מכות סוף פרק ד

"מעיקרי האמונה בתורה כי כשיקיים אדם מצוה מן תרי"ג מצות כראוי וכהוגן, ולא שתף עם כונתה מכונות העולם אלא שיעשה אותה מאהבה כמו שביארתי לך, הנה זכה לחיי עולם, ועל זה אמר רבי חנניא כי המצות בהיותם הרבה אי אפשר שלא יעשה האדם בחייו אחת מהנה על מתכונתה ועל שלימותה ובעשיית אותה המצוה תחיה נפשו באותו מעשה, וממה שיורה על עיקר זה מה ששאל רבי חנינא בן תרדיון מה אני לחיי עולם הבא והשיב המשיב כלום מעשה בא לידך כלומר עשית מצוה כהוגן והשיב כי נזדמנה לו מצות צדקה על השלימות וזכה בה לחיי עולם הבא".

קודם כל מדובר כאן על כראוי וכהוגן, ולא מוזכרת כאן השמחה.

אך הקושיה עודה קיימת.

והרשה לי להעצים את קושייתך הנפלאה בעזרת המקור התלמודי לדבריו של הרמב"ם:

בבלי, מכות כג,ב-כד,א

דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה; שלש מאות וששים וחמש לאוין כמנין ימות החמה ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם.

בא דוד והעמידן על אחת עשרה דכתיב {תהילים טו-א} מזמור לדוד ה´ מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה´ יכבד נשבע להרע ולא ימיר כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם..

בא ישעיהו והעמידן על שש דכתיב {ישעיה לג-טו} הולך צדקות ודובר מישרים מואס בבצע מעשקות נוער כפיו מתמוך בשוחד אוטם אזנו משמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע..

בא מיכה והעמידן על שלש דכתיב {מיכה ו-ח} הגיד לך אדם מה טוב ומה ה´ דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם (ה´) אלהיך..

בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר {חבקוק ב-ד} וצדיק באמונתו יחיה.

ואתה שואל נכון: וכי יעלה על הדעת שבמצווה אחת האדם זוכה לכל העולמות ולא באות בחשבון עבירותיו?

כמה תשובות בדבר, ולפניהן הקדמה:

אין אנחנו מבינים בחשבונות שמיים. לא יודעים מה ´שווה´, מה ´נחשב´ וכיצד הדברים עולים בחשבון.

א. המהר"ל מפראג בספרו תפארת ישראל פרק חמישי, חולק על דברי הרמב"ם הללו באופן נחרץ ואומר שלא יתכן לומר כן.

ב. הרמב"ם כתב את פירוש המשניות בתחילת לימודו, ובספרו משנה תורה, ובמורה הנבוכים שכתב לעת זקנותו, לא נזכר עיקרון זה עוד.

ג. אומר בזהירות: יתכן שזו קריאה חינוכית לקיום המצוות, ולא הצגת החשבון כפי שהוא. זאת אומרת שזו דרך לקרב את העם, כמו שמסביר רש"י על הגמרא שהבאנו: "שבתחלה היו צדיקים והיו יכולים לקבל עול מצות הרבה אבל דורות האחרונים לא היו צדיקים כל כך ואם באו לשמור כולן אין לך אדם שזוכה ובא דוד והעמידן כו´ כדי שיזכו אם יקיימו י"א מצות הללו וכן כל שעה דורות של מטה הולכין וממעטין אותו".

יש כאן שיטה כדי לקרב את העם לעבודת הבורא ולא לייאשם על ידי צמצום דרישת מצוות התורה (באופן אמיתי, לא כהונאה).

ד. קושייתך לגבי 'מאזנים' אינה קושיה, שהרי דבר ברור הוא: "יש קונה עולמו בשעה אחת" - מוות על קידוש ה´ וכדומה.

לסיכום, אם נבין את דברי הרמב"ם כפשטם, הרי הם תמוהים, ויש חולקים על כך. לעומת זאת, הצענו לעיל מספר דרכים להבנה שמתיישבים היטב על הלב.

ועיין עוד, להרחבה: ספר "העיקרים" מאמר ג פכ"ט, ספר הכוזרי - מאמר שני אות מו-מח, דרשות הר"ן - הדרוש הששי.

כל טוּב.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות