שכר ועונש

בס"ד

שלום רב,

את וודאי צודקת.

המחשבה שמגיע לך טוב על כך שאתה צדיק היא מחשבה ילדותית.

אדם שפועל ככה לא באמת נאמן לדרך ד' אלא נאמן לעצמו. הוא איש קטן שחושב רק על טובת עצמו.

כמו מי שמתחתן עם אישה כי היא עשירה והוא רוצה ליהנות מהכסף שלה. אדם כזה לא אוהב את אשתו אלא אוהב רק את עצמו.

הרמב"ם קורא לדרך הזאת = יראה. הרמב"ם קובע שהדרך הנכונה היא לעבוד מאהבה. כך כתוב בהלכות תשובה פרק י':

אל יאמר אדם הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמתה, כדי שאקבל הברכות הכתובות בתורה או כדי שאזכה לחיי העולם הבא; ואפרוש מן העבירות שהזהירה תורה מהן, כדי שאינצל מן הקללות הכתובות בתורה או כדי שלא איכרת מחיי העולם הבא. אין ראוי לעבוד את ה', על דרך זו: שהעובד על דרך זו, הוא עובד מיראה; ואינה מעלת הנביאים, ולא מעלת החכמים. ואין עובד את ה' על דרך זו, אלא עמי הארץ... והקטנים, שמחנכין אותן לעבוד מיראה, עד שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה. העובד מאהבה, עוסק בתורה ובמצוות והולך בנתיבות החכמה--לא מפני דבר בעולם, לא מפני יראת הרעה, ולא כדי לירש הטובה: אלא עושה האמת, מפני שהוא אמת; וסוף הטובה לבוא בכלל.

השכר האמתי של עובד ד' הוא ההתקרבות שלו אל ד'. העונש האמתי של החוטא הוא ההתרחקות מד'.

לכן אם אדם טוב סובל מעוני או מחולי הוא לא מתלונן ולא כועס מפני שהקשיים הארציים לא מונעים ממנו את קרבת ד'.

רבי עקיבא נרצח על ידי הרומאים בגלל שלימד תורה. כאשר הוציאו אותו להורג, הוא הודה לקב"ה כי ראה בכך הזדמנות נפלאה ומיוחדת להגיע לשיא של התקרבות אל ד' בכך שימות על קידוש ד'.

רבי עקיבא מלמד אותנו מהו השכר האמתי של הצדיק.