שאלה
היי,
עונה בהמשך לשו"ת שמוצרפת כאן בסוף.
א.ציינת שלבני האדם 'מוסר אלוהי' מעבר להגיון ההישרדותי. מאין לך? גם בטבע אם מטפלת בגוריה החלשים ובלהקות שומרים אחד על השני גם אם לא כולם חזקים. אולי כך גם הסדר החברתי אצל בני אדם? הם דואגים לחלש ומפתחים מצפון חברתי כדי לשמור על הישרדות הלהקה והגזע?
ב. לא הבנתי את התשובה. תוכל לפרט, מדוע העולם נברא כתוצאה מתפיסת אלוהים כשלמות ואחדות?
ג. דווקא עיניינה של תורה שבע"פ שמותאמת לדורות, מקביל לרצון ללכת אחר מוסר אנושי שמשתנה עם הדורות. אני לא יודעת שמה שנחשב בעיני מוסרי בדור הזה היה נכון באופן אבסולוטי בכל זמן שהוא, אבל כך גם ההלכות ביהדות שמשתנות עם הזמן בהתאם להתפתחות הדור (גם אם זה בהתאמה לתושבע)
תודה!
השו"ת המצורפת:
בס"ד
שלום רב,
משיב לך מתוך ציטוט מתוך השאלות שלך:
שאלה
1. בהנחה שאין לי ומעולם לא הייתה לי הרגשה של נוכחות מיסטית עליונה, שאני מעוניינת לקיים מצוות שבין אדם לחבירו ולחיות את חיי ע"פ תפיסתי ומצפוני, היכן מקומו של אלוהים?
תשובה:
אלקים מצוי ברגישות המוסרית שלך וברצון שלך לנהוג בהגינות. על פי ההיגיון הטבעי (='מוסר הג'ונגל') כל היצורים פועלים בתוך מלחמת קיום - דואגים רק לקיום של עצמם.
אצל בני אדם (אלו שאלוקים נוגע בהם) מתקיימת תפיסה הפוכה. במקום לנצל את החלש, אנחנו חומלים עליו ומתאמצים לתמוך ולחזק אותו.
ההיגיון ההישרדותי-חייתי פועל בנו מהחלק החומרי-גופני שבנו.
ההיגיון המוסרי - מגיע אלינו מהחלק האלוקי-רוחני שבנו.
שאלה:
2. בעבר תהיתי איך אנשים יכולים להאמין שהעולם נברא מאליו והעניין לא מטריד אותם. לאחרונה הבנתי שלהאמין שאלוהים ברא אותי ואת העולם לא פוטר לי את השאלה, אלא רק מחליף אותה בתעלומה מה זה אלוהים ולמה הוא עשה את זה. בראשונה אין לי הרבה עניין ואת השניה חקרתי (כדי שאוכל לזכות בטוב וכו') ולא השתכנעתי (בבחינת מוטב לאדם משלא נברא). באופן כללי הנושא מושאר כתחום מעבר להבנה האנושית כך שגם בורא עולם כתשובה עבור מהות הקיום לא רלוונטי.
תשובה:
עבור אדם חילוני - שלא מאמין בשום דבר מלבד מה שמוסבר לו על פי המדע, אין אפשרות לקבל משפט כמו "מעבר להבנה האנושית".
אבל אדם שמאמין בקיומו של אלוקים וודאי מקבל שיש במציאות דברים רבים שאיננו מבינים אותם.
אני מבין שאלוקים זו ישות שנמצאת מעל ומעבר לכל הבנה. אם בכל זאת אני מנסה לחשוב על הישות הזאת אני קושר אליו את המושגים 'שלמות' ו'אחדות' - אלוקים זה השלם ביותר והמאחד את הכל.
למה ברא אלוקים את העולם? התשובה שלי היא כדי לחולל השתלמות והתאחדות. השלמות והאחדות האלוקית יצרה מציאות שתקדם תהליכים של שלמות ואחדות - זו הבריאה.
אגב, התשובה שאת מצטטת: "כדי שאוכל לזכות בטוב וכו'" היא תשובה אגוצנטרית - תשובה לאדם קטן שחושב רק על טובת עצמו. הרמב"ם מאוד מגנה מחשבה כזאת.
שאלה:
3. את התורה שבכתב ובע"פ אני רואה כאוסף כתבים שאמיתותם ודיוקם מוטל בספק וכן הרלוונטיות שלהם. ישנם כמה דרכי התנהגות וכללים טובים ויפים, אבל כמו שנהוג לומר 'חוכמה בגויים תאמין'. מה הסיבה שאקח הכל כתורה מחייבת כשחלק מהדברים נוגדים את מצפוני?
תשובה:
ההסתמכות על המצפון שלך, כמו כל מצפון אנושי, הוא חלקית ומוגבלת. מושפעת מנורמות של התקופה. לדוגמה: ביוון ורומי לא חשבו שעבדות זה דבר רע. דוגמה מיימינו: כיום לרוב העולם אין מצפון באכילת בשר. למרות שאפשר לראות בכך מעשה נורא.
התורה משקפת הדרכה עליונה, שיש בה מבט מוסרי שלם יותר.
כאן מקומה של התורה שבע"פ שלומדת מתוך התורה שבכתב את המסקנות הנדרשות למציאות שמשתנה במשך הדורות.
לדוגמה - התורה שבכתב מתירה לשאת מספר נשים. כאשר חכמי ישראל ראו שהעולם בשל להתקדמות המוסרית הנדרשת, קבעו שאין לשאת יותר מאישה אחת.
שאלה:
אף על פי שמרוח הדברים נראה שאני רחוקה מאוד, הייתי שמחה לגלות תשובות ברורות וחדות שישכנעו אותי אחרת.
אולי אציין שעיינתי בכוזרי ובכמה כתבי פילוסופיה דתית וחילונית.
תשובה:
ספר הכוזרי נכתב במציאות היסטורית שלפני אלף שנים. כדי למצוא מענה מעודכן לשאלות השעה חשוב לעיין בדברי חכמים בדורנו כמו הרב קוק והרב סולובייציק.
הערה:
אם הדבר לא יכביד, אשמח גם לכתובת מייל להמשך התכתבות.
תשובה: את יכולה לכתוב שאלות במסגרת זו, אני אשמח להשיב
תודה רבה מראש
תשובה
בס"ד
שלום רב,
א.ציינת שלבני האדם 'מוסר אלוהי' מעבר להגיון ההישרדותי. מאין לך? גם בטבע אם מטפלת בגוריה החלשים ובלהקות שומרים אחד על השני גם אם לא כולם חזקים. אולי כך גם הסדר החברתי אצל בני אדם? הם דואגים לחלש ומפתחים מצפון חברתי כדי לשמור על הישרדות הלהקה והגזע?
תשובה:
הדאגה להמשך הפרטי שלך היא חלק ממלחמת הקיום. לכן אריה קוטל את העוללים שאינם שלו, לפני שהוא מביא מהלביאה עוללים שלו. בטבע כמעט שאין דאגה לעוללים של 'הלהקה' - יש דאגה לעוללים שלך.
היהדות דורשת את טובת החלש באופן בולט ביותר. גם היטלר הצורר ציין שה-'המוסר היהודי' תומך בחלשים, הפוך מהמוסר הגרמני שהוא לטעמו 'מוסר טבעי' שמצדיק את ניצחון החזק. כמו במלחמת הקיום הטבעית.
ב. לא הבנתי את התשובה. תוכל לפרט, מדוע העולם נברא כתוצאה מתפיסת אלוהים כשלמות ואחדות?
תשובה:
באופן ציורי אפשר לומר שאצל האל המאוחד והשלם אין שום חסרון, לכן לא תתכן אצלו מציאות משתלמת. הרי השלמות אינה צריכה השתלמות.
אבל השתלמות, התפתחות ושכלול הם ערכים חשובים שהאל המושלם לא מוכן לוותר עליהם. לכך נברא העולם, כמציאות חסרה כדי שהיא תהיה משתלמת, מתפתחת ומשתכללת.
מכאן שתכלית העולם, להתקדם ולהשתכלל כל הזמן, לשאוף לשלמות.
ג. דווקא עניינה של תורה שבע"פ שמותאמת לדורות, מקביל לרצון ללכת אחר מוסר אנושי שמשתנה עם הדורות. אני לא יודעת שמה שנחשב בעיני מוסרי בדור הזה היה נכון באופן אבסולוטי בכל זמן שהוא, אבל כך גם ההלכות ביהדות שמשתנות עם הזמן בהתאם להתפתחות הדור (גם אם זה בהתאמה לתושבע)
תשובה:
בתורה מצויים עקרונות המוסר העתידיים. התורה שבע"פ לא ממציאה רעיונות יש מאין אלא מביאה לידי ביטוי ערכים שהתורה שבכתב מדריכה אותנו להגיע אליהם, כאשר העולם יהיה בשל לכך.
לדוגמה: כאשר התורה מסכמת את הבריאה של האישה, נאמר: '...ודבק באשתו והיו לבשר אחד'. שניים שהם אחד. זו אמירה ברורה שהזוגיות היא המצב האידאלי. איש אחד לאישה אחת. מכאן ידעו החכמים לקבוע שהנישואים יהיו מונוגמיים.
דוגמה נוספת: בתיאור הבריאה נאמר בפירוש שמאכל האדם הוא רק מהצומח. אכילת בשר הותרה רק אחרי המבול. גם כאן רומזת התורה שכאשר העולם יהיה בשל לכך, צריך יהיה לחזור לצמחונות.