שאלה בעניין מוסרי - פרוטקצייה או דחיפה בתור

שלום וברכה

יישר כוח על העיסוק בסוגיה של הופעת הצדק הא-לוהי במציאות.

הסוגיה הזו היא אחת הסוגיות העמוקות ביותר בהנהגה של האדם.

הבסיס הראשוני הוא אכן הנהגת דין ומשפט, ולכאורה מוטל על האדם לעשות את מה שחייבים לעשות על פי דין, והעובדה שאחרים אינם נוהגים כך אינה רלוונטית.

אולם, את זה צריך לסייג לשני הכיוונים. מחד גיסא, הגמרא במגילה (יג ע"ב) מספרת כי יעקב אמר לרחל שהוא רמאי לא פחות טוב מאביה לבן. לשאלתה האם ראוי לעשות כן ענה יעקב אבינו ע"ה: "אין (כן), עם נבר תתבר". מכאן אנו למדים שאם פועלים נגדנו באופן שאינו הוגן ואינו כשורה – אנחנו לא חייבים להיפגע, אלא רשאים להגיב באותה דרך. אמנם, יש לדייק כי מדובר בתגובה לאדם עצמו שלא נהג כשורה, ולא כהיתר כללי שאם לא נוהגים כשורה – מותר לעשות הכל.

מקור שני, לכיוון ההפוך, הוא דברי רמב"ן הנודעים שמחייבים אותנו לציית לא רק לדין, אלא גם למצווה כללית של "ועשית הישר והטוב". אנחנו חייבים לעשות את הראוי ואת הרצוי בעיני ה'.

לגבי הדוגמאות: איני מכיר היתר לפעול כדי לקבל יחס שאינו שווה והוגן כאשר זה בא על חשבון אחרים. לא תמיד אפשר להימנע מזה, אולם ליזום את ההתייחסות הזו, כאשר אין סיבה של ממש שמגיע לי יותר מאשר לאחרים – קשה להצדיק. גם באופן אישי איני נוהג כך.

לעומת זאת, אם כולם דוחפים בתור למוסך, זה דומה יותר למצב של "עם נבר תתבר", ואז לפעמים הדבר מותר, אולם חייבים לבדוק האם המצב הוא אכן כך, והאם לא ניתן לפנות לבעל המוסך ולתבוע ממנו לארגן את התור בצורה צודקת.

האם קבלת תשובה לשאלתך ?

כל טוב