רוצה להתגייס לצה"ל אחרי השירות הלאומי - מה דעתכם?

שלום לך.

אין דבר שזועק משורותייך כמו האיזון שאת מקיימת בתוכך.

מחד, הרצון לתרום ולעשות בשביל עם ישראל, אך לא מתוך מחיקת המקום האישי שלך אלא מתוך המימוש שלך.

זה פשוט דבר מקסים!

דע מאין באת

לכאורה לא שייך לנתח את השירות שעשית עד כה למען המדינה האהובה שלנו ויושבי הארץ, אבל אני כן רוצה להזמין אותך לעשות את זה.

לא כי אני רוצה לנבור בעבר אלא כי אני רוצה שהעתיד יהיה עוד יותר טוב ממה שהיה עד כה בשירותך.

השאלה אם את מרגישה שלא תרמת, בגלל האתוס הצבאי בציבור הדתי לאומי, אתוס שכביכול בצבא תורמים 24/7, אתוס שנתפס שכל השירות הוא משמעותי.

אולי יש משהו אחר, משהו שקשור ביכולות שלך שאולי הרגשת שלא באמת באו לידי ביטוי (וזה רק יכול להראות כמה כוחות יש לך שאת יכולה לעשות כה הרבה ובצורה כל כך מגוונת לאור כוחותייך הרבים).

אולי זה בכלל שאת מרגישה שלא התקדם משהו ואולי את מצפה שבצבא יהיה משהו שמתקדם.

היכולת שלך לעמוד על הנקודה הזו תעזור לך לא רק בשאלה אם להתגייס עכשיו לשירות צבאי, בהנחה שגם עשית לך רב והשקפה בענין זה ואכן כך נשמע, אלא גם מבחינת ההתפתות התעסוקתית שלך, ההתפתחות של הקריירה שלך בעתיד.

אני לא זה שיכול להכריע בשאלה הזו אבל אני מאמין שלך יש את היכולות לעשות את זה, באמת לחקור את הלבטים שלך שמסתכלים מהעבר לעתיד, ולא רק תחושת ההחמצה של אי שירות בצבא.

החלק הזה לא נוגע בשאלה אם לעשות או לא – אבל הוא עוזר ליישר קו ולהתבונן קדימה בצורה הרבה יותר רחבה ומתוכה גם ניכנס לשאלה בצורה יותר צרה, יותר ממוקדת.

מעמד צבאי

כשמסתכלים על הצבא יש לו מעמד והוא משפיע בהרבה צורות.

זה לא רק הסתכלות על השאלה ההלכתית (שאכן יש לה השקפות מסוימות וראוי להגיד שלעמותת אלומה יש השקפה מסוימת), אלא גם המעמד שזה יוצר ומקטלג (לצערנו).

אני לא אומר שבגלל שמסתכלים על מי ששירתה בצבא בצורה מסוימת, לצערנו, אז לא לשרת. אני אומר שצריכים להיות מודעים לצעדים האלו.

אני מציע גם לא להשאיר את ההחלטה בידיים שלך או שלנו אלא גם להתייעץ עם בוגרות של המסלולים האלו ומה היתה התחושה שלהן אל מול הממצאים שלך מהחלק הקודם, שהרי אין חכמה כבעלת הניסיון.

אמנם כתבנו את הדברים בקצרה אבל אלו דברים שחשובים לזכור וליישם.

בכלל, ככלל בחיים.

ומפה, נבקש קצת להתעמק בצד ההלכתי שביקשת שנרחיב.

היבט הלכתי

הזכרת כמה סוגיות הלכתיות מאוד רלוונטיות לשאלה של שירות צבאי לבנות

הזכרת את הרוח – האם הצבא מתאים לבנות?

לפעמים השאלה הזו רלוונטית לגברים גם כן, שהרי ברור לנו שיש יחידות שיש בהן רוב מוחץ של נשים ואולי לא נכון שהוא יתגייס לשם, אלא ליחידה אחרת.

אולי נכון שאשה תתגייס ליחידה נשית ולא יחידה גברית, בהנחה ששאר הסוגיות ההלכתיות מתכנסות למקום שמתיר להתגייס.

בהחלט יש את הסוגיא של נשיאת נשק, שהיא סוגיא מאוד מרתקת שאולי כן רלוונטית – אם זה מצד הטירונות, ממצד השמירות ומצד הנסיעות שתצטרכי נשק אליהן בכל אחת מהאפשרויות שהזכרת.

האם אשה יכולה לשאת נשק? האם זה כלי גבר? האם המשנה שמזכירה שכלה יוצאת מחופתה מתירה לשאת נשק או רק תפקיד עורפי? האם תפקיד עורפי גם אם צריך לשאת נשק מידי פעם או רק תפקיד עורפי בלי נשיאת נשק?

אלו שאלות מרתקות שכבר נכתב עליהן רבות ואפשר גם לחפש בענין הזה ולא להסתכם רק במה שמישה שיש לו השקפה מסוימת נותן לך לקרוא וללמוד – ממש להסתכל בקצוות הקשת כדי לראות את המקורות, ומתוך המקורות להתעמק בעוד מקורות.

אחת הסוגיות שכן חשובות הן המקום שאשה שמה את עצמה בחסותו של גבר שאחראי עליה ולא בנקל אפשר לצאת ממנה, סוגיית פיקוד על גברים, סוגיית שירות תחחת גברים וכל מה שזה גורר הוא בעיני אחת הסוגיות המרכזיות כי היא יותר פרקטית ומלווה את המעשים שביום-יום.

אם בשירות שלך היה קירבה מסוימת למדריכים או בוגרים בגילאים שלך, פה הרי מדובר במצב הדוק בשלושת המסגרות שהזכרת. נכון, הזכרת שהם פקודים או שאת פקודה, אבל כידוע אין אפטרופוס לעריות וגם בצבא אפשר שיהיו יחסים זוגיים ובלבד שהמערכת מודעת להן (למיטב ידיעתי).

אני בכוונה לא מזכיר את הדעות ואת המקורות.

אני בכוונה לא מזכיר את הסוף פסוק מבחינתי כי זה אמור להיות מסע שלך לאור השאלות ומסע שלך לאור השקפתך והפסיקות הרבניות איתן את הולכת.

אני כן מקווה שהדברים האירו את עינייך ונתנו לך חומר למחשבה.

הרבה הצלחה והמשיכי לעשות חיל ולשרת את עם ישראל ולהוציא לפועל את הוכחות הרבים הגנוזים בך.\

נתנאל

(14)