רגשות בקשר וכיסוי ראש

בס"ד

שלום רב,

נראה לי ששתי השאלות שלך הן שאלה אחת. המתח שיש ביניכם, כפי שמשתקף בשאלה השנייה, הוא ההסבר לדלדול הרגשות שאת מציינת בשאלה הראשונה.

אסביר: כיסוי ראש לאישה אינו עניין של מה בכך. אולי הבחור שלך לא מספיק מבין זאת, אבל הרצון שלו שתכסי את ראשך כיסוי מלא, זו דרישה קשה, דרישה עצומה. את מרגישה (בצדק) שאת נדרשת לקרבן גדול מאוד והבחור לא מספיק רגיש לכך.

מהשאלה השנייה שלך משתמע שבגלל שהבחור לא מבין שזו חייבת להיות החלטה שלך בלבד, בתוך תוכך את נפגעת ממנו מכך והדבר מכרסם את האהבה שלך כלפיו.

לי ברור לחלוטין שכל החלטה שקשורה לאדם היא החלטה שלו בלבד. את לא תחליטי עבורו על גודל כיפה, על תפילין ועל ציציות בחוץ. על תפילה במניין ועל מספר השעות של לימוד התורה שלו. אלו החלטות שלו בלבד.

באותה מידה הוא לא יחליט על כיסוי הראש שלך, על אורך השרוול והחצאית. הוא לא יקבע אם וכמה את תתפללי, והאם תשתתפי בשעורי תורה.

וודאי הוא רשאי לומר לך שאיננו מעוניין להתחתן עם אישה שלא מכסה את הראש כיסוי מלא. כמו שאת יכולה לומר לו שאת לא מתחתנת עם מי שאין לו ציציות בחוץ (או עם מי שיש לו ציציות בחוץ...) כל אחד זכאי לבחור את בן הזוג שלפי טעמו ולפי ערכיו.

אבל אם הוא חפץ בך ואם את חפצה בו - דווקא מתוך האהבה שביניכם, צריך לכבד את הבחירה של השני. כל אחד צריך להשאיר לזולת שיחליט בעצמו על ההופעה שלו: איך ומה הוא לובש.

נ.ב.

כל כפיה מעוררת התנגדות. יש חשש גדול שאם תכנסי לנישואין מתוך הרגשה שנכפה עליך סגנון לבוש מסוים (כמו כיסוי ראש מלא) בתוך תקופה קצרה של חודשים או שנים ספורות את תמרדי (ותורידי את הכיסוי ראש או שתשאירי סרט לקישוט...)

מברך אתכם באהבה ואחווה, שלום ורעות!