שאלה
בוקר טוב הרב, מקווה ששלומך טוב.
אנא קבל את התנצלותי מראש על האורך.
רציתי לשאול, החלטתי ללמוד כמה שאוכל מהש"ס בעיון חלקי.
אך יש לי מספר שאלות בעניין:
א. כרגע לומד מסכת ברכות, פרק "היה קורא" אחרי שנים שלא למדתי גמרא בעיון.
ולפתע שמתי לב שאני מנסה לזכור פסקי הלכה מפרק ראשון ואני לא מצליח. למעט הבלחות מסויימות.
מטריד אותי שאפילו שלמעשה אני לומד ומשתדל להבין בסופו של יום יוצא שכביכול בזבזתי זמן כי זה לא צרוב לי בזכרון באופן שאוכל לשלוף א' כשא' נדרש.
באופן כללי אם ישאלוני בסופו של דבר "סיימת את הש"ס?" ואענה לחיוב הרי שלא אזכור הרבה. מה התועלת בעניין אם כן?
ב. לעניין לימוד עיון ספציפית, איך אדע לאילו מפרשים לגשת ומי מתייחס לקושיה הנקודתית שהועלתה. יש מפרשים שהם ברזל כמו מהרש"א לדוגמא. אך האם יש דרך או כלי עזר שנותן כיוון על מנת לחרוש סוגיות בעיון בלי להדרש להתברבר בניווט?
ג. שאלה קצת לא קשורה לעניין הוריי.
הוריי גרושים עם המון דם רע ביניהם.
אבי חילוני, אמי שומרת מצוות במינימלי אך מאמינה מאוד.
הקשר שלי עם אבי הוא קשר קשה, הראייה שלנו שונה מאוד ולעיתים אנחנו מתווכחים. לאחרונה הגעתי למצב שאין באפשרותי לדבר איתו כל כך כיוון שזה מפיל אותי נפשית.
רציתי לדעת האם לדעת הרב ניתן לגשר על כאלה פערים?
באותו אופן - אמא שלי רוצה שאלמד איתה פרקים בספר הכוזרי, מבחינתי כולי שמחה. תהיתי האם זה נכון מבחינת מצוות כיבוד אב ואם שאדם ילמד את הוריו? ואם יש אכן בעייתיות איך ניתן ליישב אותה באופן שעדיין יתאפשר הלימוד?
כמובן שחשוב לי לקרב את הוריי ליהדות כמה שניתן.
תודה לך הרבה על הכל,
תשובה
שלום וברכה
זיכרון לימוד הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר.
יש הצעות שונות לזיכרון, ואני יכול לשתף רק בזו שלי.
כל פעם, שמסיימים סוגיה, לסגור את הגמרא, ולשאול את עצמנו מה אנחנו רוצים לזכור. בגדול. ועל ידי כך אנחנו מכינים את הזיכרון לתמצת את מה שאנו מבקשים שיהיה חלק מאתנו לזמן רב. זה כמובן לא מונע שכחה, אולם יש סיכוי גדול יותר של אפשרות שליפה מחדש של הזיכרון הזה.
ובכל מקרה, יש ערך גדול בדברים המוטמעים. בפעם הראשונה שלמדתי את הש"ס הייתי בגיל בית ספר יסודי, ולמדנו הרבה מסכתות בבקיאות. כשלמדתי בגיל מבוגר יותר – היה בסיס מוטמע. מאוד לא מסודר, מאוד קרעים קרעים, אבל לא הולך לאיבוד.
גם לגבי לימוד בעיון יש תשובות שונות לשאלה זו, ושיטות שונות של למדנות.
בדרכי, לימוד בעיון כלל אינו תלוי ברשימת מפרשים, אלא ברשימה שאלות קבועה, שהיא הבסיס ללימוד בעיון.
כגון:
1. מהם גבולות הסוגיה.
2. מה צריך לדעת כידע מוקדם כדי ללמוד את הסוגיה, ועל אלו דברים המובנים מאליהם הסוגיה מתבססת.
3. מה החידוש של הסוגיה, מה היה חסר העולם בלעדיה.
4. כיצד היא מבססת את החידוש הזה.
5. מהן ההשלכות של החידוש הזה.
6. מהי הבשורה הרוחנית של החידוש הזה.
אלו דוגמאות יסוד לשאלות קבועות. די לי אם אמצא תשובה אחת או שתיים לכל שאלה (בדרך כלל כדאי אחת מצרפת אשכנז (בעלי התוס'), ואחת מספרד (רמב"ן או אחד מתלמידיו) כדי שאדע שאת הבסיס היסודי של הסוגיה אני יודע, ואידך זיל גמור.
כואב לקרוא את שעובר על הוריך.
לעתים יש צורך בהפרדת כוחות לזמן מסוים, ולחיים בקורקטיות, בלי דיבורים מיותרים, כדי להרגיע את הרוחות, עד שאפשר שייפתח משהו חדש.
בוודאי שמותר ללמוד עם ההורים. אתה גם רשאי ללמד אותה, אבל יותר טוב לגשת מתוך רצון ללמוד איתה. זה תמיד יותר טוב.
כל טוב ושמחת חיים
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם