שאלה
שלום, בכיתה שלי ילדים מניעים מחברות וספרים על ספרי תנ"ך, הם נמצאים בארוניות פתוחות ומכיוון שזה ככה אפשרי להזיז את הספר, אבל ללא אישורם.
שאלתי היא האם להשאיר את התנ"ך מתחת למחברות או להזיז את התנ"ך ללא אישורם של התלמידים?
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
כל הדיון בפוסקים (רפב סעי' יט) הוא על איסור ההנחה שזה גורם לבזיון אבל השאלה האם יש גם בזיון עצמי כשלא נעשה על ידי האדם, אלא שהוא כעת עובר ורואה ספר שקדושתו קלה על גבי ספר שקדושתו חמורה (כגון משניות על חומש) האם צריך להפוך את הסדר של הספרים?. השו"ע כתב "מותר להניח ... אבל אין מניחים, משמע שהדיון רק על המניח, וכן השו"ע לא אמר "הרואה ... צריך להפוך" וכדו'. אולם ברור שנפש נקיה לא יכולה לראות גם בדבר שאחרים עשו, וכגון האם צריך להעיר אדם שנרדם על ספר. אם אנו סוברים שרק אין מניחים וממילא אין צורך להעיר את הנרדם, אבל אם נסביר שכעת יש גנות לספר א"כ לכאורה יש חיוב להעירו כדי שלא יפגום בקדושת הספר.
המ"ב (סי' צו ס"ק ז) כתב שסידור שנפל מהמתפלל, ימשיך בתפילה ולא ירים את הסידור, אלא א"כ זה מבלבל את דעתו, משמע שלמרות שהסידור על הריצפה איננו מחוייב כעת להרימו, ונראה להסביר שהסידור כבר על הריצפה ולכן לא חייב להרימו, אבל יש לחלק שבסידור הוא נמצא באמצע תפילה ולכן לא יתכופף אבל אדם רגיל צריך להתכופף בגלל עצם הבזיון שהסידור מונח בו. וכן נראה שאם יכול להציל את הספר מבזיון אפילו שהוא לא עשה זאת, ג"כ יש חיוב להשתדל שלא יבואו הספרים לידי בזיון.
העולה מדברינו שאדם שרואה מחברת על ספר צריך להפוך ולהניח את הספר על המחברת. אלא שיש להוסיף דברי ערוה,ש (סי' רפב כב, רפג ו) שבדברים מודפסים אין עדיפות לספר אחד על פני ספר אחר, על פי דבריו אין איסור להניח מחברת על חומש וכדו'.
על כן נראה שלכתחילה יש להניח דבר שקדושתו חמורה על ספר שקדושתו נמוכה, אבל אם הניח כבר לכתחילה צריך לשנות ולהפוך את הסדר כך שהדבר שקדושתו גבוהה יהיה למעלה. אבל נראה שהחשש שמא בעל המחברת יקפיד על המהפך ושם את הספרים כסדר, אין זה חשש מכיוון שניחא לאדם שלא יגרם בגללו בזיון בספרים, ולכן היה מותר להפך וראוי להפך את הספרים. אבל אם יגרם להופך איזה חשש שמא נוגע בכספי אחרים וכודו' ואולי יצא שם רע, איננו חייב לשנות את מיקום הספרים והמחברות.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ