שאלה
שלום וברכה לכם,אני חושב שאנשי הציונות הדתית אנשים מאוד איכותיים שתורמים הרבה למדינה אבל אשמח לשאול כמה שאלות על השקפה בלי חלילה התנגדות לזרם אלה להבין דברים מסוימים שלא ברורים לי:ראשית,למה בישיבות התיכוניות משקיעים את רוב השעות על לימודי החול ולא על לימודי קודש כלומר הופכים את הקודש למשהו קצת שולי והרי ידוע מעלתה של לימוד התורה,שנית בנוגע לצבא האם יש מצווה להתגייס לצבא? גם אם זה בא על חשבון לימוד התורה והאם יש מקור לזה.שאלתי אדם חרדי גם בשביל להבין דברים מסוימים על הזרם למה הם לא מתגייסים הוא השיב לי שהצבא היה הולך על פי חוקי התורה כלומר הלכות מלחמה אז אולי חרדים היו מתגייסים אבל אם הצבא הולך בחוקת גוים והמפקדים הרבה פעמים הם כופרים אז זו בעיה והבנתי את דבריו.דבר נוסף בנוגע לבני עקיבא המעורב האם אין אם זה בעיה בנים ובנות ביחד במיוחד בגילאים רגישים הבנתי שזה אסור על פי ההלכה,בכלל קצת רופפות מסוימת לא חלילה שאני מכליל הרוב אנשים עם יראת שמיים מאוד גבוהה אבל יש גם קצת רופפות כגון פלאפונים חכמים,טלווזיות וכו".עוד דבר האם אלו שגרים בהתנחלויות לא מסכנים את עצמם בצורה מסוימת שגרים צמוד לערבים מצד שני הם גם עושים עבודת קודש אם לא הם חלילה היו הערבים משתלטים שם על האזורים זה גם מוכיח על אמונה חזקה שלהם בקדוש ברוך הוא ששומר עליהם,אך בכל זאת יש בזה סיכון והרי אנו מצווים ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.אשמח לשמוע תגובה ושוב חשוב לי לציין שאני לא בא חלילה לומר משהו רע על הציונות הדתית רק יותר הייתי רוצה להבין דברים מסוימים בהשקפה ובדרך.למשל זה שהציונות הדתית מעודדת עבודה שילוב של תורה עם דרך ארץ זה מצוין לדעתי וזה דבר גדול שמעודדים לעבוד ולא להתפרנס מהצדקה.תודה ואשמח לשמוע תשובה.
תשובה
לשואל שלום רב.
1. ישיבה תיכונית
א - גם בחיים, רוב בני האדם עוסקים גם בלימוד תורה וגם בעבודה ובענייני העולם הזה. "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון" (משנה אבות). וראה למשל דעת הגר"א על לימודי חול: "כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה, כי התורה והחכמה נצמדים יחד". לכן לימודי החול אינם.
ב- גם בישיבות תיכוניות, העיקר זה הקודש. אמנם לא כל היום מוקדש לכך אבל היחס הוא של "עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי". המחנכים הם הרבנים, הם אלה שמלמדים את עיקר שעות הקודש וזהו היחס הראוי.
2. הליכה לצבא.
א- ודאי שזה מצווה. הרמב"ם כותב על המצווה להעמיד מלך. וכן כתב שמהותה של הגאולה זה ביטול "שיעבוד מלכויות" כלומר שנהיה עצמאיים ולא משועבדים. לשם כך צריך לבנות מדינה עצמאית עם מערכות עצמאיות כולל צבא.
מלבד זה ברור שיש כאן את המצווה הגדולה של מלחמת מצווה. זה גם מצד "עזרת ישראל מיד צר הבא עליהם" וגם מצד כיבוש ארץ ארץ ישראל ושמירה עליה.
ב- זה שיש חילונים שמפקדים בצבא יכול למנוע מאיתנו לקיים את המצווה המוטלת עלינו? אנו לא עושים להם "טובה" ולא מקיימים איזה חוק של מלך זר אלא מקיימים את חובותינו הדתיות והחברתיות לאומיות.
ג- ככל שיתגייסו יותר יראי ה', יותר ויותר ישתפר המצב.
3. ענייני צניעות.
א - אכן צריך להקפיד יותר על צניעות. אינני חושב שהמצב רע כפי שתארת. אני חושב שהמצב רק הולך ומשתפר מאז שאני הייתי נער בבני עקיבא, ועוד יותר מזה מאז שאבי היה ילד בבני עקיבא.
ב - צריך גם לזכור מה היה לולא היה בני עקיבא. היכן היה הנוער, אז והיום.
ואפשר עוד להאריך בזה.
4 הסיכון בהתנחלויות.
א - גלי הטרור האחרונים היו במקומות שונים. האם נפסיק ללכם לירושלים בגלל דקירות. כשהיה גל פיצוצים באוטובוסים האם היינו צריכים להפסיק ליסוע באוטובוסים?
ב- כשהסבים והסבתות שלי עלו לארץ היה כאן מאד מסוכן. האם הם חטאו בכך שסיכנו את עצמם ואת צאצאיהם ועלו לארץ?
ג- כך היא המצווה שלארץ ישראל, שעולים אליה ומחזיקים בה למרות שיש סיכונים.
ד- נכון שאסור להתאבד. אבל צריך לזכור שהמצב כלל אינו כזה. אנו חיים את חיי היומיום. יש כאן מאות אלפי יהודים שחיים, עובדים, לומדים ומגדלים את ילדיהם.
ה- אכן צריכה לבוא דרישה ליתר בטחון. ליתר תקיפות כלפי אויבנו אפילו על חשבון חייהם הנוחים. אהל אין לעזוב.
ו - אדרבא, הפתרון יבוא מתוך גידול מספר האנשים שחיים פה. כשנעלה למיליון איש, יגבר הבטחון, ותחלש המחשבה אצל שונאינו שניתן לגרשנו, והם אלה שיתייאשו.
בברכה
אפי קיציס