שאלה
שלום כבוד הרב
מגיל קטן מאוד בערך 4 אני מפחדת מאוד מהחושך . אני זוכרת שהייתי שוכבת במיטה ובוהה שעות בחושך ולא מצליחה להירדם מפחד
מעולם לא שיתפתי בכך את הוריי כי הם לא היו הסוג שמחבק ומרגיע ולא הרגשתי צורך לשתף אותם בכך בגיל צעיר
כשהייתי בערך בת 9 הם נפטרו וכשנתיים לאחר מכן התחילו לי התקפי חרדה ומאז אני מפחדת כמעט מכל דבר אני רואה את הסכנה שיש בכל דבר ולכן אני נמנעת גם מעשיית דברים שהם כיפיים כמו לונה פארק ודברים כאלה
אני מרגישה שהראש שלי עובד שעות נוספות בכל הקשור לפחדים
כעת אני עוד חודשיים בת 18 וחשבתי שעם הגיל הפחדים יעלמו אבל לא כך הדבר
אני לא מצליחה לישון לבד בלי אור שדולק כל בלילה ואני מאוד מפחדת מרוחות ושדים וגם כאשר אני לא לבד בחדר אני עדיין מפחדת כשאר באור נכבה
אני מרגישה שהפחד שלי מאוד מגביל אותי
יש לי פסיכולוגית בגלל הטראומה שעברתי שהוריי נפטרו אבל אני מאוד מפחדת לשתף אותה בקשר להתקפי החרדה שלי היא כמובן יודעת שיש לי הרבה פחדים
הייתי רוצה לדעת אם יש דרך להפסיק לפחד במיוחד מהחושך
אני תמיד מזכירה לעצמי שהשם שומר עליי ושלא יקרה לי כלום אבל ברגע פחד אני לא מצליחה לחשוב בהיגיון ואני אפילו מרגישה לא מספיק מאמינה כי אני ממשיכה לפחד למרות שאני יודעת שהשם שומר עליי
אשמח לתשובה :-)
תשובה
בס"ד
שלום רב,
פחדים מעסיקים בני אדם רבים.
הפחד הוא קושי רגשי - הוא לא יכול להיפתר באמונה בלבד.
כמו שאדם עם כאב שיניים לא מצפה שהכאב יעלם בכוח אמונתו. הוא מבין שד' יעזור לו להירפא באמצעות רופה שיניים, כך אדם עם פחדים לא יצפה שד' ירפא אותו מבלי שיטופל אצל פסיכולוג.
האמונה שד' שומר עליך לא יכולה לפתור את הפחדים אלא רק להקל אותם מעט.
הפתרון לפחדים הוא טיפול פסיכולוגי.
במקרה שלך - את מקבלת טיפול - חבל שלא תשתפי את המטפלת בכל הקשיים שלך כדי להגיע לתוצאות המרביות של הטיפול.
אדרבא שתפי את המטפלת בכל הקשיים הרגשיים שלך. חשוב מאוד שמטפל יהיה מודע לכל עולמו הרגשי של המטופל כדי להיטיב את הטיפול. חשוב מאוד להעלות את כל מה שקשה לך כדי שהטיפול ישפר את מכלול הרגשות שלך.
מברך אותך להגיע להשלמת הטיפול ולזכות לחיים נעימים יותר, מאושרים יותר משמעותיים ומבורכים.