עריות

שאלה

לכיפה

שלום כבוד הרב יובל שרלו

ספר החינוך מצוה רג - שלא לבוא על אשה ובתה

ויקרא י"ח, י"ז

...אבל חכמים גדרו גדר ואמרו שאם נאף אדם עם אשה אסור לישא בתה ו כל השבע נשים קרובותיה כל זמן שהזונה קיימת, מפני שהזונה באה לבקר אותן ולבו גס בה, ושמא יבוא לידי עבירה (1)

ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן. ועובר עליה ושכב את אשה ובתה שניהם נשרפין, הוא ואותה ששכב אחרונה, שאין לראשונה חטא שהרי בהיתר נשאה. ואם בא על השניה לאחר מיתת אשתו הראשונה הרי אלו בכרת ואין בהן מיתת בית דין, שנאמר במקום אחר בסדר קדושים תהיו כ', י"ד באש ישרפו אותו ואתהן, ופירש רבי אליעזר בסנהדרין ס"ו ע"ב באש ישרפו אותו ואחת מהן, דהיינו האחרונה, כמו שאמרנו. ודוקא כששתיהן קיימות. שכן בא הפירוש, אבל כשאין שתיהן קיימות אין שם שריפה (עונש מוות), אלא שהן בחיוב כרת במזיד, ובשוגג בחיוב חטאת קבועה. ורבי עקיבא מפרש שם אותו ושתיהן (לעונש מוות), וכגון שנשא השתים באיסור, וימצא זה כשנשא הבת ואמה ואם אמה (הסבתא) (התחתן עם 3 דורות).

לסימון 1 השאלה האם הדוגמא נכונה ? אורי שכב עם ציפורה. אסור לו בהמשך להתחתן עם הבת שלה).

כשכתוב אבל כשאין שתיהן קיימות הכוונה רק השניה חיה ?

כשכתוב אלא שהן בחיוב כרת במזיד - הבועל והשניה ?

תודה ממשה

תשובה